תקכג

טוב בלי הסתפקות במועט גם אוכלים בתאוה וחמדה ותשוקה גדולה (ובלשון אשכנז נא[ך צו געבין זיך בתענוגים) אזי נעשה הגוף יותר מגושם עד שנעשה גופו דשן ושמן, וכמו שכתוב שמנת עבית כשית כו', ונעשה מזה לבו אטום ומטומטם כלב האבן וממילא לא יוכלו לבא להרהור תשובה כל ימי חייהם, ולכן כל בעל תשובה יזהר לאכול מעט גם לא בחמימות התאוה שלא יבא מזה לחום התאוה רעה חס ושלום רחמנא לצלן, גם יזהר שלא יעשה נחת רוח מתענוגים באכילתו שלא ירבה בכמה מיני מאכלים שונים זה מזה כי כל בעל תשובה צריך להרחיק את עצמו מכל זה שלא להרבות חלבו ודמו מהאכילה, אדרבה צריך למעט חלבו ודמו בסגופים לתקן את חום התאוה רעה מהחטאים שעשה רחמנא לצלן.

קיצור. הזהירות באכילה שלא יגושם הן מריבוי האכילה והן מהעונג שבהם, וגם המוכרח לו יאכל במתינות וימעט דמו וחלבו.

פרק כז) עוד זאת יוכל להיות שיתהוה איזו סבה ע"פ הרוב אשר הבעלי תשובה חוזרים לסורם הרע ועוד שוב יותר נכשלים המה במעשיהם הרעים ח"ו, יותר מתענוג האכילה שנק' זולל והוא ממשקה הנק' סובא שיש לו תאוה וחמדה גדולה לשתות הרבה משקה חזק אשר כי הוא מחמם ודולק ושורף הלב וכל הגוף הוא מחמם כמו משקה היי"ש שכאשר שותין אותו מעט יותר מכפי מדה הראוי' לו אזי נעשה כמו שלהבת נדלק בו לכל התאות רעות רח"ל, בקיצור יי"ש שורף הלב והנשמה כי הוא מחמם בה הדמים ומעבירו מדעתו לגמרי אפילו אותן האנשים אשר נקיים המה מחטאים יוכל להזיק אותם מאד, כי המה נעשים מחוממים מאד מזה ויורדים ונופלים ממדרגתם הנעלה ומעביר אותם מהשכל ויראת אלקים ויבאו לרוב מדות רעות ר"ל היינו ככעס ומריבות וקטטות והגבהת הלב מאד אשר השי"ת שנא זאת מאד וכמובא בפסוק ובספרים הרבה אשר הסובא מן המוכן לכל עבירות חמורות ח"ו ובכן כל בעל תשובה יראה שלא לשתות שום משקה חזק אפי' שכר חזק ומכ"ש יי"ש לא יטעום לגמרי כי נעשה לו רגילות לשתות יין שרף קודם האכילה ב' או ג' פעמים בכן לא יטעום יי"ש לגמרי אפילו קדוש והבדלה יעשה על שכר ולא על יין שרף בשום אופן.

קיצור. יזהר משתיית משקה חריפה הגורמת חמימות הגוף והתרגשות המדות רעות בכעס ומריבה, ויקדש ויבדיל על משקה בלתי חריפה.

פרק כח) כל בעל תשובה יזהר את עצמו שלא לישן ביום תיכף אחר האכילה כי חום האכילה בתוך השנה הוא מרבה חום הדם ויוכל לבא מזה למחשבות רעות ומקרות רעות רחמנא לצלן כידוע בכן תיכף אחר האכילה יזהר שלא לישן בערך שעה אחת או יותר גם יראה לשבר את לבו בקרבו מזאת גופא אשר ירגיש בעצמו גסות ועביות הלב מחמת אכילה ושתי' ויראה לעשות איזה