תקיז

בכלל וביום תענית הסיגופים בפרט מתקן פגמי נפשו וזוכה לחיים רוחני'.

פרק יז) כבר נתבאר (סימן ו' וסי' ז') בשרש עיקר ענין התשובה שיש בה שתי בחינות האחת היא בחינת תשובה במחשבה במוח ורצון בלב, והב' היא בחינת תשובה במעשה שזו היא עזיבת החטא, גם נתבאר לעיל (סימן ח' וסימן ט') בשרשי התשובה שגם העינים הם המה הסרסורים כו'.

ביאור הענין דהנה בחינת תשובה במחשבה במוח ורצון בלב אי אפשר להיות כי אם על ידי העינים שיהי' עוצם עיניו מראות ברע כו', והיינו מה שכתוב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כו', ופי' שהבעל תשובה מחוייב לסגור לגמרי העינים שלו ולא לפתוח אותם גם מלהביט בדרך העברה בעלמא על איזה דבר מדברים האסורים ח"ו ומכל שכן שלא להסתכל במזיד, פי' אפי' אם אין הלב חומד לזה כלל וכלל אלא שאינו סוגר את עיניו מלהביט על זה מרחוק, מכל מקום מאחר שההבטה היא בכונה רצוי' על כל פנים גם זה נקרא מזיד ממש, ופשיטא דפשיטא שלא להתבונן במוחו בענינים כאלו בכונה שזהו הנקרא המסתכל כו', כי בזה ועל ידי זה יבוא גם לידי הרהור וחמדה בלב, ואח"כ לידי מעשה בפועל חס ושלום, שעל זה אמרו חכמינו ז"ל העין רואה והלב חומד (שהם תרין סרסורי דחטאין), וכלי המעשה גומרים, וכמו שאמר איוב ומה אתבונן על בתולה כו', וכידוע מארז"ל על זה שעל ידי הרגילות להסתכל במזיד ביופי הנקיבות יפול הנופל בעבירה בפועל ממש ח"ו, ובפרט במקומות של חבורת הנשים שיושבות שם לבדן ואין שם אנשים מחויב הוא לשמור את נפשו ביותר, ולהרחיק את עצמו משם לגמרי שלא ישב עמהן בחבורה ולא ידבר עמהן מאומה אלא אדרבה שיסתום את עיניו לגמרי ויברח מהן בכדי שלא יבוא לידי הרהור וחמדה בלב חס ושלום, ואפילו בשעת עסק בלכתו בשוק או בין החנויות יזהר את עצמו גם כן שלא לדבר עמהן אפילו דבור קל, כי אם בצרכי העסק בלבד, וכן גם הנשים היושבות בין החנויות גם הן ישמרו לנפשותיהן שלא