סד

דוגמא לענין זה ממה שנמצא אצלי בכתובים מהני מילי מעליותא מבחי' פנימית ומתיקות תורת אאמו"ר ז"ל נ"ע על ענין מאמר הזוהר הקדוש (פ' פקודי דף רל"ג ע"א) והנה איש מראהו כמראה הנחושת ופתיל פשתים וקנה המדה בידו כו' דמשחת' קדמאה בגוונין קדישין חושבן דיליה סליק ל"ב (שהוא אורך היריעה ך"ח ורוחב ד') ומשחתא תנינא דלבר דאיהו לחפיא על דא סליק לחושבן ד"ל (כי יריעות עזים אורך שלשים כו') עד דא גרע וסליק ודא סליק וגרע כו', ויראו העתקת הביאור על זה הנמצא בכתובים אצלי, ומתוכן יובן כל עיקר ענין זה ממש בכל פרטי חילוקיו. בהיות מובן תמצית הענין שעיקר ההפרש בין סט' דקדושה לסט' דנוג"ה. שבקדושה בחי' הכלי שהוא בחי' הישות של האור הוא בבחי' הבטול בתכלית, ובחי' הכלי דנוג"ה יש מורגש בתוספות מרובה על העיקר ותוספות זה גרעון כו'. וביאור [ענין] זה יובן מענין חסד לאומים חטאת, כי מפני שהאור החסד הטוב בבחי' נפרד ע"כ הכלי שלו שהוא בחי' יש[ות] שלו הוא מתפשט ביותר ממדת האור והוא גירעון עד שנקרא חטאת. וכדוגמא זו אמרו צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, פי' אומרים הוא בחי' הכלי המגלה אומר מעט הוא בחי' בטול כו' ועושי' הרבה,