נ

זמן פנוי להם בכל שנה ושנה ויודיעוני [ע"י השד"ר המוכ"ז] ואני מקבל על עצמי לנסוע לעיר הזאת ולישב שמה חודש ימים למלאות כל משאלותם בדברי חסידות ולעסוק בתורה עמהם בכל יכולתי עד מקום שידי מגעת וכחי סובל הגם שיכבד עלי העבודה הזאת מאד. אך לחמלתי מאד עליהם ההכרח לא יגונה וככה יקבעו אנ"ש הרחוקים בכל המדינה אך שידעו כל הסביבה זמנה ומקומה ושעתה בכדי שלא יבלבלו זה את זה מזמן לזמן כאשר יפרש שלוחנו מוכ"ז. לכן מסרתי לידו הכל שיודיעום במכתב ואם יודיעו לכללות אנ"ש מן הג' או ד' מקומות שיקבעו במדינה במועדם ובזמנם [ו] אז כל אחד מהרחוקים שבמדינה על מקומו ושעתו יבוא בשלום נפשו לבלתי ידח ויתרחק [לגמרי] ח"ו וד"ל. ושרש דבר העצה הזאת לקחתי ממקור ושרש חיי נפשנו אאמו"ר ז"ל נ"ע בהיות סמוך לזמן הסתלקותו שנגמר בהחלט אצלו למלאות [ה] חסרון והפגם של אנשי שלומינו הרחוקים לישב בג' או ד' מקומות סמוך אליהם מטעם הנ"ל ולעסוק עמהם בתורת ה' ובמצותיו כאשר כתבתי במכתב הנ"ל ע"ד רמז וקיצור. ומוכ"ז יפרש באר היטב כו' ועל תשובתם הרמה אני מצפה [בכל הענינים שהודעתי] מנקודת לבבי הנאמן אליהם מאז מעולם וכו'. ד' המדבר בצדקה צדקת ה' וחסד ע"כ איש מגדול ועד קטן א"ס:

דובער באאמו"ר הגאון האלקי מרנא ורבנא שניאור זלמן ז"ל נ"ע