סג

התגלות לבו ובשרו בחמימות רשפי אש להחם א"ע במה שירגיש בחי' התפעלות והיא מוטעת מאד מאד (בל"א זייער גינא[רט בייא זיך כו') עד שיבא לבחי' [דמיון] הבלי שוא ושקרים כוזבים מאד, כידוע זה גם במילי דעלמא (ובדרך הלצה זה שאמרו לא תתפללו על דמכם שרמז שלא יהיה מתפלל בדם בלבד אלא בנפש בדם כו'), ועז"נ לא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלות לבו בלבד, וכידוע לכל ואריכות הדברים בזה אך למותר, כי מובן לכל מי שטעם טעם אמיתי [בנפשו] בדא"ח פעם ושתים שתשנא נפשו מאד דרך שקר ומוטעה כזה, [ו] לא תסבלנו כלל מצד בחי' הגסות וההתפשטות חיצונית המסתעף אח"כ מדביקות זרה הזאת לומר אני ואפסי עוד מצד הרגשת עצמו ביותר, עד שיבא לכלל הגיאות והתנשאות כאחד הגיאים הגשמי' בעניני עה"ז ממש כו', גם יפול הנופל מזה בתאוות עצמ[ו] כו' [ויכול] למשוך באש זרה לגמרי כידוע בכמה מיני נפילות שנפלו [רבים] כו', והיותר מקושר ודבוק בבחי' התפעלות אלהות הנ"ל יותר ישנא אש זרה זאת המנגדת ממש, וענין זה דק מאד מאד ונמצא בו רבוי חלוקים שונות בדקות המדרגות וגם רוב מביני מדע לא יבחינו בזה תכלית ההבחנה בכל פרטי חילוקי' רק בכללו' ההבחנה בין ההרגשת לב בשר כו' הנ"ל ובין התפעלות אלהי' ממש דהיינו מ"ש לבי ובשרי ירננו כו', והוא מה שהתבוננות האלהות ירגיש הלב הגשמי ויתפעל גם הוא כנ"ל, דאע"פ שבא במורגש ביותר ודומה ממש להרגשת התפעלות חיצוני' דלב בשר בהתפעלות עצמותו שלא בהתפעלות אלהות כלל וכלל הנ"ל. והנה ההבחנה בזה איך שהם ב' הפכים ממש מן הקצה כו' זהו המובן לכל יודע טוב טעם ודעת בד"ח, אבל ברבוי פרטים הנמצאים בזה זה[ו] הנעלם מרוב מביני מדע גם בגדולים שבהם עד שישימו חושך לאור ואור לחושך ממש כידוע לי ברור שיש רבים שמטעים א"ע שמדמים בנפשם בהתפעלות לב בשר בהרגשה האלהית, והוא באמת הרגשה גופני' בלבד, רק קצת תערובות מאור האלהי בהעלם גדול נמצא בזה מבלתי נודע להם כלל, והוא הנקר' רשימו מן ההתבוננות כידוע.

ואפרש נא שיחתי כי לא לדרשא קאתינא כ"א להוציא לאור תכלית הענין בגלוי האלה[ו] ת האמיתי' בנפשינו וכו'. והקדמה בזה צריך להביא