מה

שההתפעלות אלקות שבלב שהוא הצעקה אל ה' כמ"ש ויצעקו אל ה' דהיינו אם הוא מחמת שמתבונן בה' אחד איך שנפשו רחוקה בתכלית מיד יתמרמר לבו בקרבו בתשובה ובכיה עד שצעק בצעקה פתאומית בלי כוונה לצעוק שזהו אמיתת התשובה בכל לב מעומקא דלבא [דווקא וכמ"ש ממעמקי' קראתיך הוי' מעומקא דליבא] וזהו עיקר ויסוד התשובה והתפלה שנק' שפיכת הנפש כידוע וכו' או אם מחמת שמתבונן גם מעט התבוננות בסובב וממלא כו' מיד יתפעל לבו באהבה מורגשת בלב בשר לחשוק ולהתדבק בה' אחד בבחינת חדוה ושמחה וכה"ג הרי זה עיקר המצוה באהבה אלקות והוא הנק' אור גלוי אלקות בלב כנס"י אשר זהו באמת עיקר התכלית כמ"ש והשבות אל לבבך כו' (בל"א דיא הא[רץ דער הערט זייער טיף) ר"ל בהתפעלות המוח וכידוע לכל מתחיל בדברי חסידות הדורש ומבקש קרבת אלקים וחפץ בכל לבו כו' וא"כ איך ישימו אור לחושך [והמירו] טוב ברע כו' ואדרבה כל שההתפעלות הזאת ביותר מורגש בצעקה גשמית הנה ודאי זהו מצד אמיתת הקליטה והקבלה [של] אור האלקות בלבו היטב עד שצעק. וזהו הנק' דחילו ורחימו שכליים שבמוח ולב ודחו"ר טבעיים והוא מ"ש אני בער כו' בהמות הייתי עמך למטה מן הדעת ועכ"ז הייתי עמך בדביקות נפלאה לה' דוקא ולא [כמו] התפעלות חמימות הלב שלא לה' כלל וד"ל. ובודאי יש בזה הרבה אופנים חלוקים שונים מאד וידועים לכל טועמי טעם ברבוי העסק בדברי חסידות ולזאת באמת מצוה רבה וחובה עלי היה מזמן רב לעסוק ולטרוד ולדבר על לב כל אחד לפום שיעורא דיליה