רטז
סמא דחיי למשמאילים בה שעוסקים שלא לשמה רק לקנטר ולהתייהר סמא דמותא, כמו למשל דבר מתוק ודבר מר שהם שני הפכים בתכלית, אדם שאוהב מתוק אם נותנים לו דבר מר אינו כלום אצלו, אך ברפואה יש התכללות מב' הפכים שמרכיבים כמה מינים שונים ונותנים אותו להחולה אם הרופא משיג החולאת אז הוא לו סמא דחיים ואם לאו אזי הוא לו סמא דמותא, ונמצא שרפואה זו עצמה יכול להיות סמא דחיים וסמא דמותא כנ"ל, כמו"כ התורה היא ג"כ סמא דמותא וסמא דחיים כנ"ל.
ובזה יובן מ"ש והחכמה תחי' בעלי' דקאי על בחי' חכמה דתיקון שתחי' למקורה בחי' כתר מפני שבכתר יש התחלקות קוין חח"נ מימין בג"ה משמאל ויכול להיות שתגבר קו ימין על שמאל ויופסק קו שמאל ויהי' רק בחי' חסד או להיפך שתגבר שמאל על ימין ויהי' הכל בחי' דין, משא"כ בחי' תיקון שהוא בחי' התכללות משניהם ומתנהג רק עפ"י הוראת השכל שאם צריך לחסד משפיע חסד ואם דין משפיע דין ואם צריך לשניהם אזי נכללים שניהם יחד, אז לא יופסק לעולם ולכן החכמה תחי' בעלי' מפני ששרש דתיקון הוא משלימותא דכולא שלפני התחלקות הקוין דכתר. ובזה יובן מ"ש ימותו ולא בחכמה שכשמאיר הארת חכמה דתיקון אין בו בחי' מיתה והפסק כנ"ל.
ועתה צ"ל מאמר הזוהר כל יומא עביד עבידתא, היינו יום ראשון הוא בחי' חסד כמ"ש יהי אור כו' יום ב' כתיב יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים בחי' גבורות כו' כיון דאתא יומא שתיתאה ואצטריך למברי אדם אתת אורייתא כו'. והנה דבר זה הפלא שהרי התורה היא בחי' תיקון כנ"ל ואדם הוא ג"כ בחי' התכללות כמ"ש בצלם אלקים עשה את האדם ומפני מה קיטרגה התורה על אדם יותר מעל יום א' וב' שהם בחי' קוין מחולקים חסד בפ"ע וגבורה בפ"ע כו', ועל אדם שהוא בחי' תיקון שיותר נעלה מהם כנ"ל קיטרגה. ועוד שהרי התורה בעצמה היא בחי' התכללות ותיקון איך קיטרגה על האדם שהוא בחי' תיקון כנ"ל. אך הענין הוא שבאמת אם הי' האדם הולך בדרך הישר לא הי' מקטרגת אך האדם יכול לעשות נגד רצונו וגורם שיומשך השפעה לחיצונים ואם לא הי' האדם בחי' התכללות רק מקו א' לא הי' פוגם רק בקו א' אבל הוא בבחי' התכללות ולכן כשהוא פוגם אזי הפגם הוא ג"כ בבחי' התכללות ששרשם למעלה מבחי' קוין. אמר לה הקב"ה וכי למגנא אתקרינא ארך אפים מפני שבחי' ארך אפים הוא מאד נעלה אשר אין שם מגיע פגם ועון כלל כמ"ש נושא עון ועובר על פשע, ולפעמים נתעורר בחי' ארך אפים כמו ביוכ"פ ומתקן כל הפגמים בגין דכד ברא קוב"ה עלמא אתיין כל אתוון לקמי' ועאלו כל חד וחד למפרע עאלת אות תי"ו כו' כיון
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.