רטו

תורה לא היו מחויבים עונש בזה אך מחמת תוקף הרצון לדין נחרב בהמ"ק, וכמו מי יודע עוז אפיך כו'.

והנה מ"ש בחכמה יבנה בית קאי על בחי' חכמה שנקרא דין ולא על בחי' חכמה שנק' חסד קו ימין חח"נ כי זה אין נקרא שלימות כי יש ג"כ עוד קו שמאל בג"ה, ועוד שהם סותרים ומנגדים זע"ז רק בחכ' שנק' דין בחי' תיקון התכללות ב' קווין ימין ושמאל היינו להשפיע רק עפ"י שכל וטעם שישקול במאזני שכלו אם ראוי כן אם לאו, וחכמה זו נקרא בחי' דין דהיינו לעיין ולפקח בעין השכל אם צריך להשפיע אם לאו, ונקרא בחי' תיקון וקיום להעולם כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ שע"י משפט דייקא יהי' קיום והעמדה, עד"מ מלך שהוא בשביל קיום המדינה וצריך לפקח בשכלו איך להתנהג שאם ישפיע הכל חסד איש את רעהו חיים בלעו ואם יטיל אימה ביותר שיתנהג רק בבחי' דין וגבורה אזי יהיו רוצחים וכדומה רק שצריך להיות המיצוע, כמו אם משפיע חסד לאוהבו ורואה בעין שכלו שאם משפיע לו חסד יותר מדי יהי' לו רעה מזה החסד אזי משפיע לו דין, או להיפך לשונאו אם ירחיקהו לגמרי אזי יפרוץ הגדר לגמרי לכן מקרבו באהבה וחסד וכמו ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא כאחיך ואין הכאה זו שמכה אותו רק בשביל שהוא ראוי לההכאות מחמת שעשה רע אלא שכל עיקר ההכאה הוא רק בשביל הטובה שלו שאח"כ יחזור בתשובה ונמצא שההכאה היא טובתו ממש, ולכן ארז"ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ואין מספיק בזה שיקבל הרעה בשמחה אלא שצריך לברך ג"כ והיינו מפני שאינו יודע מהו רעה ומהו טובה כי אין אדם יודע מה רעתו ומה טובתו. וזהו בחכמה יסד ארץ שעיקר היסוד ותיקון ארץ ע"י חכמה שנקרא קו המדה וכמאמר הזוהר בי' אשתכלל עלמא, ונמצא שבחי' תיקון הוא שהמדה נעשית עפ"י שכל היינו שאם שכלו מורה שצריך להשפיע חסד אזי משפיע חסד ואם השכל מורה שצריך להשפיע דין אזי משפיע לו דין ולא שהשכל נעשה עפ"י המדה, שכמו שרוצה מוצא ג"כ שכל כזה אלא שהוא אינו רוצה כלל לא דין ולא חסד רק איך שהוא מפקח בעין שכלו ככה תעשה המדה כנ"ל, ובחי' התורה היא ג"כ בחי' חכמה שנקרא דין קו המדה בחי' תיקון כי ארז"ל למיימינים בה היינו שעוסקים לשמה