רט

והנה השכל הפשוט כלי שלו מוח גשמי שנקרא חומר הפשוט והוא עצמיות עם השכל כי החומר הוא מעין הצורה דייקא וכפי מזיגת המוחין ככה יתלבש בו צורת השכל אבל שכל מורכב הוא בבחי' לבש שהוא אותיות השכל, ונקרא לבוש משום שיכול לחשוב באותיות אלו ואם ירצה יחשוב היפוכו ממש ואינו עצמותו כמו בחי' אור וכלי הנ"ל, וכן במדות יש ג"כ בחי' אלו שעצם המדות שבלב אינו יכול להשתנות בשום אופן כמו למשל אם נתעורר בלבו חסד כמו להחיות רוח שפלים אם מתפשט החסד בכלי היד ונותן לעני צדקה ואינו יכול לעשות היפוכו בכלי היד כמו להכות העני, או להיפוך אם נתעורר בגבורה אינו יכול לעשות בכלי היד חסד מחמת שהכלי הוא בחי' עצמיות עם עצמיות עם האור כנ"ל כמאמר חוק וזמן כו' שלא ישנו את תפקידם, אבל מדות שנתהוו מצד השכל יכול לחשוב היפוכם ממש כמו אם השכיל בשכלו לאהוב ממון וכה"ג יכול לחשוב מיד היפוכו דהיינו ליטול המעות ולזרוק בנהר וכה"ג, מחמת שאינו עצמיות עם האור רק כמו לבוש שכשרוצה פושט ולובש לבוש אחר, ויש עוד בחי' שאותיות מגבילות להשכל ויש בזה מעלה וחסרון, החסרון הוא שידע איך להלביש השכל באותיות השייכים לו דייקא כמו שאמר והי' העולם צריך לכתוב ד' אותיות שאמר ואם יהי' פחות או יותר אזי לא יהי' השכל מובן מזה כלל, והמעלה הוא שאם הלביש השכל כראוי אזי מובן מזה השכל לאמיתתו.

והנה כשצריך להלביש השכל באותיות מחולקים תחלה ואח"כ יסדרם ביחד ואם יהי' מפוזרי' במקומות רבים כמו אותיות שאמר אם יהי' השין רחוק מהא' אזי לא יהי' מובן תיבה שאמר רק שצריך להיות סדק מפולש בין אות לאות כמארז"ל כל אות שאינו מוקף גוויל מארבע רוח' כו' שצריך להיות אויר מקפת בין אות לאות, וכמו דברי חכמים בנחת נשמעים שאם מדבר במהירות אזי האותיות מבולבלים ואינו מובן ממנו השכל, אבל כשמדבר בנחת אזי האותיות מסודרים כראוי ולכן מובן השכל לאמיתו (כמו למשל בצק שכשהוא חתיכה א' אין ניכר בו שום התחלקות אמנם כאשר מחלק לחלקים רבים הגם שאח"כ לש אותם ביחד ומחברם היטב אעפי"כ א"א שלא יהי' סדקים מפולשים מעט בין חתיכה לחתיכה, וכך יובן בנמשל שמתחלה מחלק השכל לחלקים באותיות ואח"כ כשמקרבם יחד צריך להיות אויר מקו"פ בין אות לאות כו'). ויש עוד שנקרא ג' נקבי עור שהן ג' מיני אותיות אותיות המחשבה ואותיות הדיבור ואותיות הכתב שיש בעור נקבים שהזיעה יוצאת משם והוא פסולת הדמים, והשערות