תקז

ובאמת לאמיתו. לשוב לפניו ית' על חטאות נעורים שלו בכדי שתהי' לו איזו תקומה שלא יאבד את נפשו שתהי' נכרתת משרשה ח"ו, אזי הקב"ה עוזרו ומסיעו בתוספת כח מלמעלה שיוכל לשוב לפניו ית', והיינו שממשיך עליו ועל נפשו כח ועוז שיאיר אור האלקי במוח הדעת שלו, ומשם יומשך ויאיר גם במדות שבלב, הכלל הוא למקום שמחשבתו הראשונה האמיתית הולכת ונמשכת, שם שם לו חק ומשפט על כל היום כולו, בכללות כל הכחות כולם כאחד לשוב לפניו ית', וממילא נעשה סור מרע בפועל ממש ונעשה הסכם חזק בלבו שלא להמשך עוד במחשבה ורצון לכל מיני רע ח"ו, ואפילו שלא להביט בעיניו כלל וכלל על הענינים האסורים, וכל זה הוא בדוק ומנוסה.

קיצור. המרירות העמוקה מנקודת האמת שבלב בתשובה עושה לב נשבר באמת ואז הקב"ה עוזרו בכל כחות נפשו ונעשה סור מרע בפו"מ.

פרק ד) מחויב לקבוע לו שעת הכושר יום יום בשתי עתים מיוחדות שיוכל לעשות לו לב נשבר ונדכה הנ"ל, הא' היא בלילה קודם השינה דוקא שצריך להאריך בקריאת שמע שעל המטה לפי נוסח האר"י ז"ל ובשעה שיאמר הודוי הגדול בפה יעשה חשבון ברור בנפשו היטב לזכור את עצמו על כל החטאות נעורים שלו בפרטי פרטיות ויעשה הסכם חזק בלבו שעל להבא לא יחזור עוד לסורו ח"ו, כי שרש ועיקר התשובה הוא דוקא עזיבת החטא בפועל ממש, כמו שכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו כו', וכשעושה כך וכך אזי ממשיך עליו ועל נפשו תוספת כח בשני אופנים, הא' הוא שעל ידי הודוי בלב נשבר באמת כנ"ל, הרי על ידי זה גופא נמשך ונעשה מאליו וממילא חזוק גדול