מא

רחוקים מפני שמלאים מחשבות אחרות ונבלעו שם כמ"ש נבלע ישראל כו'. אבל עכ"ז לא יאמר נואש לנפשו כי עצם מהות טבעיות נשמתו ורוחו האלקית להתפעל תמיד בכל עת בלי שנוי המהות כלל בכל חד לפום שיעוריה דיליה ולא יפול הנופל לעולם כי לא אלמן ישראל מאלקים חיים כידוע לי נאמנה כפי אשר קבלתי מאהובי אאמו"ר ז"ל נ"ע שהיה הדבור של חיבה מצוי אלי כמעט בכל יום כמה שנים בנידון טבעית ומהות דברי א"ח שבכל אנשי שלומינו בכל פרטי אופנים וכל העצות הצריכות שיודע כל אחד ואחד שלא יהיה טועה ומטעה א"ע ובכל דרכיו ישכיל ולא יסור ימין ושמאל כו':

והנה עתה העת אשר ההכרח וחובה עלי לפרש שיחתי הטוב לפני כללות אנשי שלומינו בדברים שיסודי דברי חסידות נשענים עליהם אשר רבים כמעט כולם מגדול ועד קטן מטעים את עצמן לילך בדרך עקלתון אשר לא ישכון בהם אור אלקים בשום אופן. וסיבת הטעם להטעות והבלבול הזה בא מצד ב' דברים. האחד מחמת ההרחק מעסק ד"ח הגם ששמע הרבה אבל מפני מיעוט העסק [בד"ח] וטרדת העולם אשר גורם להקבלה והקליטה שלא יוקלט בנפשו ולבבו באופן הנאות לפי אמת לאמיתו עד שלא נודע לו מה לעשות בזה [כ] אשר שאלו כמה וכמה חכמים ונבונים כו'. מה לעשות בתפלה בכל אשר שמע והבין דברי אלקים חיים כו' הרי אין לו חיבור מה ששומע ומבין