רז

אדם וכמ"ש ויברא אלקים את האדם בצלמו ובצלם אלקי' עשה את האדם, כי אא"ס בעצמו הוא פשוט בתכלית הפשיטות כמ"ש חכים ולא בחכ' ידיעה מבין ולא בבינה ידיעא כו' ולאו מכל אילין מדות כלל כמ"ש כי לא אדם הוא ואין לו גוף ולא דמות הגוף אפילו דמות גוף רק אחרי הצמצום נעשה בחי' ציורי אדם, וכשיש איזה מום באדם התחתון אזי אינו שורה עליו אא"ס בחי' כי לא אדם הוא, וצ"ל הטעם מפני מה אם יש איזה פגם כמו חסרון אבר באדם התחתון אזי אינו שורה עליו אוא"ס הלא הוא למעלה מבחי' אדם כמ"ש כי לא אדם הוא.

אך הענין שאא"ס בחי' כי לא אדם הוא אינו שורה דייקא כ"א על בחי' אדם כשהוא בשלימות בלי שום חסרון, אך עדיין צ"ל כ"א הי' הפגם באדם רוחני' אזי שייך לומר שאא"ס אין שורה עליו אבל איך שייך לומר שאא"ס אינו שורה אם יש איזה פגם וחסרון רק באדם התחתון. אך הענין הוא כמ"ש בזוהר שיש ב' מיני אברים, ובלשון הע"ח נק' אורות וכלים ולבושים, כי הנה יש ב' דעות בבעלי המקובלים הא' שתחילה נעשה בנין אורות ואח"כ בנין כלים כמו הנפש קודם בואה לגוף יש בה כל העשר כחות כמו שכל ומדות שהרי נק' נפש המשכלת בשלימות כמו שיהי' אחר ע' שנה בגוף שיהי' בתכלית גדלות המוחין וכן מדות כו' ונקרא אדם פנימי, ואח"כ בנין כלים היינו כשבאה לגוף נתלבשו האורות בכלים ונקר' אדם חיצוני', ומה שתינוק שכלו קטן היינו מפני שהכלי שלו קטן אבל אור השכל הוא בשלימות כמו כשיהי' בן ע' שנה, ולכן ארז"ל בוצין בוצין מקטפי' ידיע מפני שהאור הוא בשלימות כמו שיהי' כשיגדל כנ"ל וכן מדות, בתחלה כלי המדות הם קטנים ואח"כ נגדלים ולכן אז מקחו מקח וממכרו ממכר אבל האורות הם בשלימות מתחילה וכו', וח"א שתחילה בנין כלים ואח"כ בנין אורות היינו שהאורות נעשים לפי ערך הכלי, כי כאשר נתהווה הכלי אזי לפי ערך יומשך בו האור ומתחילה הכלי קטן אזי האור ג"כ קטן ואח"כ כשנתגדל הכלי נתגדל ג"כ האור, ומחלוקתם היא גבי מ"ם יום של יצירת הולד דח"א מתחילה בנין אורות היינו שתחלה יומשך הנפש ואח"כ נתהווה הכלים אודם שממנו בשר מן האם מ"נ