ת

וביאור הדברי' בדרך קצרה וארוכה היינו כנ"ל בענין אי"ן וי"ש האמיתי דהחכמ' מאין תמצא עד עומ"ר בתכלי' למעלה עד אין קץ כו' נק' מ"ע ויה"ק וזהו שמים לרום, וכמו בזמן המבול שארובו' השמים ושמי השמים נפתחו כו' (וכך [ב] ת"ר לחיי נח צד"ע דאפתחו ארובו' דח"ע כו' וגם מעיינו' תהום רבה שזהו עמ"ת דח"ת שירדו למטה להיות ביטול היש היותר אחרון לאי"ן כו', וזהו שא' חכמו' בחוץ ח"ע וח"ת מ"ע ומ"ת הנ"ל ועכ"ז אינן מ"ח כלל, דגם שבחי' או"י ואו"ח דח"ע וח"ת כשהן במקורן בבלתי שיעור למעלה ולמטה כידוע דאא"ס למעלה [עד] כו' ולמטה עד כו' עכ"ז אינן מגיעי' לבחי' מהו"ע ממש שכוללם יחד והוא המחברם להיותו בעצם הרבה נעלה מהם כי הם לא נק' רק בחי' חו"ג שבעצם כידוע. והנה מזה יובן עכ"פ ענין בחי' הממוצע שבכחו לחבר מ"ע ומ"ת הללו דהיינו עמ"ר ועמ"ת שבעצמו' אא"ס ממש היינו מ"ש ביום יצאו מ"ח מירושלי' דוקא, והענין הוא דתכלי' [עומק] בחי' האי"ן דח"ע למעלה ותכלי' ירידתו בבחי' האי"ן בי"ש הנה זהו מגיע רק באור א"ס שנמשך מי"ש האמיתי כמו שהוא בעצם ממש שכלול מב' מדריגו' הללו כנ"ל, אבל בחי' עצמותו ומהותו כמו שהוא שנק' י"ש האמיתי אין כל זה מגיע לו כלל וז"ש בעוה"ב להנחיל אוהבי י"ש ממש מיש האמיתי כמ"ש הנה אלקינו זה כמו שהוא במהו"ע ממש כידוע, אך מ"ח שיצאו מירושלי' דוקא הוא המגיע למהו"ע ממש וע"כ ב' חצאי' שבו יחבר למ"ע ומ"ת דיה"ק ויה"א כנ"ל גם לאחר שנתרחקו מאד כנ"ל והוא מ"ש ארץ קדמה כו', דהנה מ"ח הללו הוא שמתהווה ממש בבטן הארץ בחידוש גמור מי"ש דעפר לאי"ן שהמי"ם שרשם מבחי' אין דמ"ע ומתחדשי' מי"ש דעפר היותר אחרון מוכרח מזה שזה גבוה מעמ"ר ועמ"ת הנ"ל, דמה שמעומק תחת לא יגיע רק לעמ"ר ולא יותר היינו מ"ת דתהום אבל מ"ח הללו שמתחדשי' ממש מיש דעפר זה לא הי' עדיין במ"ע ומ"ת כלל כי חידוש גמור הוא וע"כ נק' מי"ם חיי"ם דוקא ומ"ע ומ"ת אינם מ"ח כלל, וכ"ז מוכרח שיש דעפר הארץ יש בו מבחי' היותר עליון על עמ"ר ועמ"ת הנ"ל אשר ע"כ מים הללו שמתחדשי' בו נק' מים חיים דוקא, והוא שעולה לי"ש האמיתי ממש אע"פ שאין כח זה באין דמ"ע כלל רק במ"ח דארץ דוקא הוא שמשפיע למ"ע ומ"ת יה"ק ויה"א ומחברם יחד כנ"ל, וזהו דארץ לא שבעה מ"ע ארץ דוקא ולא ים דמכסי' אותו מ"ע כנ"ל מטעם דארץ קדמ' בשרשה לעמ"ר דשמי"ם ועמ"ת די"ם כו' (וז"ש על התורה לא בשמים היא בעמ"ר ולא בי"ם היא עמ"ת שהן ח"ע וח"ת רק