שצח

הקדמוני וחציי' אל הים האחרון הרי חציים עכ"פ יעלו לים הקדמוני שהן מ"ע, וידוע דים הקדמוני הוא מ"ע שעלו למעלה בתכלי' וים האחרון הוא אשר ירד למטה בתכלי', וזהו שא' שמים לרום וארץ לעומק שזהו ענין עומק רום ועומק תחת דים האחרון היינו התהום שעומקו לתחת בלי שיעור וים הקדמוני היינו עומק רום דשמים בלי שיעור למעלה, ואע"פ שמ"ע עלו מאד ומ"ת ירדו מאד עד שזה נק' עומק רום בתכלי' וזה נק' עומק תחת [ב] תכלית, משרש א' [ממש] נמשכו בתחלה והיו לאחדי' ממש רק עפ"י צווי ה' מים עליוני' עלו [מאד] ומ"ת ירדו מאד ונתרחקו זה מזה בתכלית זה נק' ים הקדמוני וזה נק' ים האחרון, וראי' לזה ממה שיחוברו לע"ל דכתי' ומלאה הארץ דעה [את ה'] כמים לים מכסים דהכונה כמים דים הקדמוני מכסי' לים האחרון, שאע"פ שגם עתה הרי כל הנחלי' הולכי' אל הים וז"ש ולמקוה המים קרא ימים שהוא התהום שנמשך בו מד' נהרות דג"ע, אבל הרי א' והים איננו מלא מן הנחלים משא"כ לע"ל כמים לים מכסים שיתמלא ויכוסה הים ממים, ואין זה ודאי מן הנחלי' דעכשיו אלא ממ"ע דוקא שהוא בחי' עומק רום שימלא לבחי' עומק תחת ולא [שום] דבר זולתו כנהר שיוצא מעדן והי' לד' ראשי' שאינו נק' עומק רום ע"כ הים איננו מלא מהם וז"ש כמים לים מכסים שזהו כמו פלא עכשיו ולא לע"ל וד"ל. אך מי הוא המחבר ומיחד מ"ע במ"ת שהוא ים הקדמוני אל הים האחרון כנ"ל, זהו שא' ביום ההוא יצאו מ"ח כו' ר"ל מים חיים הללו שיצאו מירושלי' דוקא יתחלקו לשני חצאי' חציי' ילכו אל הים הקדמוני וחציים אל הים האחרון וא"כ יהיו מ"ח הללו כמו ממוצע שעל ידו יתחברו מ"ע ומ"ת והיינו בב' חצאי' דמ"ח הללו וד"ל. ולפ"ז צ"ל בהכרח שיש מעלה יתירה במ"ח הללו יותר ממ"ע ומ"ת יחד עד שיש בכחו לחברם אע"פ שזה בתכלי' הרום וזה בתכלי' העומק כו', והוא מפני שכל ממוצע גדול מב' ההפכי' דעמ"ר ועמ"ת הנ"ל וע"כ מ"ח הללו חציים משפיע למ"ע דים הקדמוני וחציים משפיע למ"ת דים האחרון ומחברם יחד וד"ל.

והנה לכאורה זהו כדבר פלא ביותר מאין יש כח גדול כזה במ"ח שיצאו מירושלים שישפיע למ"ע ומ"ת ויחברם יחד, הנה זהו שא' הטעם שיצאו מירושלים וביום ההוא דוקא, ועיקר הטעם [הוא] מה שנקראו מים חיים [וזהו] מב' טעמי' א' שיצאו מירושלי' וביום ההוא כו' דמשמע לפי הפשט דמ"ע ומ"ת דב' ימים הנ"ל לא נקראו בשם מ"ח כלל [רק] מים סתם אבל מים חיים אינן יוצאי' רק מירושלים כו'. והענין הוא כידוע דעיקר התהוות המ"ח אינו אלא מן הארץ