שצו

בבחי' גבו' עליונות דקדו' שמשם ירדו למטה כ"כ. וזהו ענין השריפה דפרה מחוץ למחנה שכינה שע"י שריפה זו תכלה כל חלקי ההרכבה שבה מרע דק"נ ולא ישאר רק האפר שהוא העצם הפשוט שאיננו כלה כנ"ל, והוא עולה בשרשו הראשון בגבו' עליוני' דב"ן דתוהו שאינו אלא עצם פשוט בהתפעלו' עצמי' דחומר הפשוט אחר כלו' כל חלקי ההרכבה כו' כנ"ל שהוא רק בחי' גבו' דקדוש' האלקי' en.בתכלי' התכללו' האמיתי וד"ל.

ודוגמא לדבר זה הוא כמ"ש דוד ואני בהמות הייתי עמך פי' בהתפעלו' עצמיו' דלב בשר שבחלל השמאלי [ש] נק' בהמה שלמטה מן הדעת [כו' והוא באמת למעלה מן הדעת] רק רצון עצמי כנ"ל, וכן א' לבי ובשרי ירננו אל אל חי לבי ובשרי ממש בוער כאש בוערת בבהמה בלא דעת כלל, שזהו אחר כליון באש שלהבת י"ה כל חלקי ההרכבה דגבו' קשו' דרע שבלב בשר לגמרי רק לה' לבדו וד"ל (וזהו אפ"ר א' פ"ר דא' זה למעלה מבחי' אדם א' דם ולכך הי' אפר פרה שרש לכל העלא' מ"ן דכנ"י בכל המדריגו' שבאוי"ר ומוחי' כו' שאינן רק הרכבו' המסתעפי' מהעצמיו' כולל הכל וד"ל).

ומעתה יש להבין ענין נתינת מים [חיים] אל כלי דכתי' ונתן עליו מים חיים כו' דהנה גם לאחר ששרפו את הפרה והי' לאפר ששרשו בגבו' דקדוש' כנ"ל אין זה המתקה גמורה עדיין אע"פ שנמתקו הגבורו' קשו' דפרה דק"נ בשרשן מ"מ צריך שיומתקו במים חיים דוקא, ויש להבין תחלה ענין המים חיים דוקא דמי מקוה פסולי' למי חטא' כידוע, להיות מבואר למעלה בענין ויפח באפיו נשמת חיים דגופו של אדה"ר הי' מעפר חומר פשוט מוכן לקבל הצורה, אע"פ שהי' בעפר גופו בהעלם כו' מה שעתיד לבא בו בגילוי כענין הכל הי' מן העפר כנ"ל מ"מ הוצרך שיומשך בו נשמ' עליונה דפרחא מחי העולמי' ממש, כי אין חומר בלא צורה רק שהחומר מוכן לקבל הצורה ולפי ערך קבלתו כך יהי' ערך מעלת האור והחיות הנמשך בו כו', ולפי שנעוץ תחילתן בסופן דוקא ע"כ בעפר חומר גופו דוקא נמשך מבחי' אור גבוה כ"כ שהוא בחי' נשמ' חי העולמי', וידוע דשרש הנשמ' הכללי' באה מאי"ן לי"ש והיינו מבחי' אין האמיתי שזהו בחי' עצמו' אא"ס