שצה

ו[ה]התלהבות ברשפי אש שלהבת י"ה דהיינו בבחי' עצמו' דוקא, והוא בבחי' עשר' נקו' עשר' כתרי' דע"ס דתוהו הן אורו' עצמיי' בלי התחלקות לי' עדיין, וזהו כמו למטה באדם הוא עצם הרצון ועצם החסד כו', טרם שמורכב בדבר מה בט"ס וכו', וכמו התפעלות עצמות נקו' הרצון שאינו מורכב כלל בטעם ושכל לרצון ולא בא כלל להתחלקו' פרטי' איך ומה הוא הרצון, אם באהבה או בירא' שהוא חדוה או מרירו' רק בחי' עצם נקו' הרצון הפשוט ההיולי כענין התעוררו' התשובה בבע"ת אמיתי ששב לאל בכל לבבו מקרב ולב עמוק שהוא בכל נקו' [הרצון] לה', ואח"כ בא התפעלו' עצמיו' רצון זה בהרכבה והוא לבחור בדרכי הטוב לדבקה בהם בה' ולמאוס ברע המנגד שהן אוי"ר שברצון, וכה"ג בבחי' נקוד' אור החכמ' טרם שבא בהרכבה בחלקי' שוני' כמו שכל המוליד אהבה וחסד או שכל המוליד יראה ודין, וכה"ג בכל המדו' נק' בחי' העצמיו' של כל מדה בשם כתר שבה והוא רק עצם פשוט בלי הרכבה כלל וכלל כידוע, ובודאי יש בכלל מאתים מנה שממילא יחולק ויתפשט הנקוד' העצמיו' ויבא לגילוי מההעלם בכל פרטי התחלקו' הט"ס שבה כידוע, ונמצא שזהו כחומר הפשוט דעפר שכלול מכל פרטי דצח"ם וארמ"ע כמ"ש הכל הי' מן העפר כנ"ל שזה שיתפעל במדו' אוי"ר וישכיל שכל כו' היינו בצמיחה מן העפר שממנו מתהווה הכל כנ"ל או כמו חומר הפשוט העצמי דאפר הנ"ל שבא אחר כליון כל חלקי ההרכבה שבד"י ולא נשאר רק העצם הפשוט כנ"ל. ושני האופני' האלה הוא בנמשל בע"ס דתוהו שראשי' אור שלהם בהתהוות עיקר מציאותם הי' רק כנקוד' שהוא בחי' האחרונה, והוא בחי' שם ב"ן דמל' והוא בחי' הכתר דנעוץ תחלתן בסופן וכמ"ש בהן וימלוך פ' כו' וזהו כדמיון העפר, וכן בבחי' התכללותן בעצמו' המאצי' שמחמ' ריבוי התשוקה באש ההתלהבות ליכלל שם לא נשאר רק בחי' נקו' א' העצמי דבחי' כתר כדמיון האפר כנ"ל שהוא אחר כלו' ההרכבה. והנה ידוע שמפני שלא יכלו הכלי' להכיל האור נפלו ונשברו כו' וענין שביר' זו ידוע שירד בעוצם ירידת [ה] השתלשלו' [ב] פירור אחר פירור דאותיו' וכלי' כו' עד התהוות בחי' נוג"ה דבי"ע, והוא בחי' פר"ה פ"ר ה' דהיינו גבורות קשו' דק"נ שנק' פרה סוררת כו', וזהו כמו בחי' אש תאוה זרה דמעשה [בהמה ש] באדם למטה שנק' בע"ר כמו בינו בוערי' כו', וזהו שרש כל רע גמו' דגקה"ט כו' כרציחה וניאוף וכה"ג ואין מיתוק הדין הקשה אלא בשרש' דוקא שהוא