שצד

העפר כמ"ש הכל הי' מן העפר כו', ואמנם הכל בבחי' כח היולי ופשוט דוקא כי כח הצומח שבארץ בהעלם הוא וגם יסוד המים להיו' נובע בע[פר] מים חיים ממש, וכן יסוד האש ויסוד הרוח הכל בהעלם ובכח היולי בעפר יסודם ויוצאי' לגילוי מן ההעלם, וכל זמן שכלולי' שם נכללי' הכל ביסוד העפר וע"כ נק' חומר העפר חומר פשוט והיולי שממנו יבא הכל לגילוי (וכן במע"ב תוצא הארץ נפש חי' כו' משום דנעוץ תחילתן בסופן דוקא שהוא בחי' התהוו' הי"ש מאי"ן ממש כו'), וע"כ עפר שבו נמשך נשמ' אדה"ר הי' כמו [חומר] פשוט רק מורכב בו בהעלם כל אשר יצא בו לגילוי אור מי"ש לאי"ן בחכ' ומדו' ודיבור שהי' לנפש חי' לרוח ממללא ע"י נשמתו שמאי"ן לי"ש כו', אבל האפר הוא אשר נשאר אחר כלות [חלקי ה] הרכבה דד"י ארמ"ע כ"א וא' כלה והלך [לו] ולא נשאר רק האפר ונק' גם הוא חומר הפשוט לפי שזהו הכלל בכל מקום שכל מורכב כלה והולך אבל העצם הפשוט אינו כלה, ואפר זה אע"פ שיש בו מיסוד האש יותר מיסוד העפר מ"מ נק' חומר הפשוט [גם בעפר] הנשרף וכ"ש בע"ץ ובע"ח כו', ויש מעלה באפר שאין בעפר במה שכלה ממנו כל ההרכבה משא"כ בעפר שהוא מורכב כנ"ל ויש מעלה בעפר שהכל הי' ממנו (יש מאין כנ"ל) משא"כ אפר שלא יצמח כו'. והדוגמא מזה יובן במ"ש אע"ה ואנכי עפר ואפר שכונתו על גופו ועל שרש נשמתו דע"י עבודתו התמה בכל כלי גופו להוציא לאור כל טוב שבו הגנוז בהעלם כמו באהוי"ר וחכ' ורצון רק לה' לבדו, כדוגמ' חומר גופו של אדה"ר שהי' כלי לאור נשמתו, וגם ע"י אור נשמתו שרשפי' רשפי אש שלהבת י"ה שהוא בא מאי"ן האלקי שהתהלך לפני ה' למס"נ באחד, שזהו עד"מ משריפת כל חלקי ההרכבה שבעץ עד שלא נשאר רק האפר שהוא בחי' עצם פשוט כך הי' לבב"ו נאמ"ן גם בלב בשר בעצמיו' ממש בגופ[ו] כמו בנשמתו ממש, וז"ש ואנכי עפר ואפר וקאי גם על שרש נשמתו שהי' בחי' מרכבה לאור חסד דאצי' שהוא בחי' האפר לאחר כל הביטול היש המורכב כו' en.והוא בחי' עפר שהוא כחומר פשוט בתחלה ובסוף בלי שינוי כלל וכלל כו' וד"ל.

ועד"ז יובן ג"כ בענין אפר דפרה דהנה ידוע בשורש בחי' פרה אדומ' שהוא מבחי' גבורו' עליוני' דבחי' התוהו דז' מלכי' שמלכו בארץ אדו"ם, שם ב"ן שהוא בחי' גבו' עליוני' דקדוש' ליכלל באור המאציל בעוצם התשוקה