שצב
דכ"ז אינו מדבר רק בחו"ב שנק' אי"ן וי"ש כמו שנמשכו כבר ממקור' בבחי' עו"ע העלם וגילוי כמו והחכמ' מאי"ן כו', אבל במקור' באי"ן וי"ש האמיתי' היינו תרתי למעליות' דנשמה קדוש' בתכלי' וגוף טהו' בתכלי' כמו ענוה וביטול דאי"ן ומ"ה דמשה, שזהו מצד מעלת הנשמה כמו שהיא בשרשה הראשון באי"ן האמיתי כו' ובחי' הי"ש דגוף אינו מסתיר כלל, ואדרבה מקבל בעצמו מבחי' י"ש האמיתי כמ"ש למעלה באריכו' בענין לבו למעלה ועיניו למטה כמו שיהי' לע"ל בתח[ה"מ ובעוה"ב] דכתי' ונחי' לפניו ממש עד שאין צריך ביטול הי"ש מאי"ן דח"ע כלל וד"ל. ולהבין זה בתו' ביאור הנה אנו מוצאי' גם בתו"מ דעכשיו דעיקרם הוא בבחי' התיקון דמ"ה ואי"ן דח"ע דמברר לב"ן די"ש דתוהו כנ"ל, וכידוע דבח"ע דוקא אתברירו רפ"ח כו'. אך [הנה] מצוה א' מן המצות יצאה מכלל כל המ"ע שהיא ממש כדוגמא דלע"ל גם עתה והוא מצות פרה אדומה שעלי' אמר שלמה אמרתי אחכמ' והיא רחוקה ממני כידוע, דהנה מבואר בלק"ת עיקר ענין מצוה זו דפרה אדומ' שהוא בחי' ב"ן דנוג"ה פרה סוררת כו', שנפלה מב"ן דתוהו וע"י שריפת' עם עץ ארז כו' ומים חיים אל כלי הוא עיקר התיקון כו', וכמ"ש במ"א באריכו' ענין זה בכל פרטי', אך בדרך כלל הנה זהו כללו' ענין דתחה"מ ועוה"ב דמי חטא' דפרה הוא ענין תחה"מ מטלא דבדולחא כו', ומים חיים היינו כמ"ש ביום ההוא יצאו מ"ח כו' שהוא במקור הח"ע הראשון. וזהו ענין טהרה וקדוש' [ש] טהרה דתחה"מ מביאה לידי קדוש' דעוה"ב שנחי' לפניו ממש, וזהו ענין ברכות דאתה גבור ואתה קדוש כו' וד"ל.
וביאור הדברי' הנה באמת להבין עיקר ענין תחה"מ מענין הזא' מי חטא' שמטהר טמאי', יש להקדי' תחלה בענין וייצר ה' את האדם עפר מן האדמ' שצבר עפרו ממקו' בהמ"ק כגולם ונפח בו נשמ' חיים דפרח' מחי העולמי' ממש שזהו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.