שפ

המשכת האי"ן, וזה א"א לומר בהעלא' וביטול היש שיהי' לגריעותא רק שהוא במיעוט הביטול או ברוב הביטול שלפי ערך זה יומשך האור דאי"ן אם במיעוט וצמצום או בריבוי כו', וכמו אם ישים אליו לבו כו' דרוח אייתי רוח, אבל איך יתכן שיהי' להיפך דביטול היש דגוף דק שהוא בעומק ודקו' יותר יגרום המשכת דאי"ן במיעוט יותר ובהעדר הביטול לגמרי כמו גוף גס כו' נמשך בו מבחי' האור דמ"ה en.en.היותר עליון כנ"ל שזה פלא גדול לכאורה וד"ל.

אך הנה יש להקדי' ענין א' הידוע בבחי' ד' אותיו' דשם הוי' שהן י' יראה עילאה ה"א רחימ"ו עילא"ה וי"ו ה"א רחימו ודחילו תתאה וכמ"ש בר"מ שהוא דו"ר ורו"ד כו', ונמצא ב' רחימות באמצע רחימו עילאה ורחימו תתאה ודחילו עילאה דיו"ד ודחילו תתאה דה"א מובדלי' זמ"ז, ואמנם נעוץ תב"ס וכמ"ש הן יראת ה' היא חכמ' דהיינו דיראה תתא' דה' אחרונה היא חכמ' שביו"ד דלפ"ז יש ב' מיני חיבור רחימו תתאה ברחימו עילאה ודחילו תתאה בדחילו עילאה דוקא, ויש להבין הטעם לזה. והנה ידוע בענין ב' רחימות דו' וה' עילאה הנ"ל שזהו עיקר ענין בחי' רו"ש דוי"ו הוא בחי' התפעלות המדות שבלב דוקא שזהו אם רץ לבך בתשוקה מורגשת לעלות ממטה למעלה כמו תשובה שבלב שמתפעל לעלות בביטול רצון שבלב והעלאה דרצוא זאת גורם המשכה וירידה מגבוה לנמוך והוא בחי' רחימ"ו עילאה שהוא התפעלות אהבה בתענוגי' שבא ע"י המשכת אור ההשגה שכליי' האלקי' מאי"ן הנעלם דחכ' לגלוי יש במורגש העונג שבשכל (בל"א עש קוועלט אין מוח כו'), וזהו כמו הנשמות נהנין במורגש העונג באה"ר בהשגה דבינה ונמשך ללב וזהו הנק' מאי"ן ליש, מאי"ן דכתר וחכמ' ליש דבינה בבחי' פנימי' בינה כידוע שזהו שרש העוה"ב ג"כ כמ"ש להנחיל אוהבי יש כו' והוא בחי' שו"ב דרחימ"ו עילאה שאחרי הרצוא דרחימו תתאה, וכמ"כ ענין רו"ש העליון יותר בדחילו עילאה ודחילו תתא' שנעוץ תחב"ס דוקא כנ"ל דהיינו בחי' ביטול היש הנפרד כמו בקבלת עמ"ש פשוטה שמכניע א"ע ומבטל רצונו שהוא בחי' מ"ה ואי"ן ממש רק שהוא מלובש בחיצוני' בפועל המעשה לבד שירא למרוד בקונו שנק' יר"ח לבד, זהו בחי' העלא' לגרום המשכ' דבחי' מ"ה העליון דחכ' וכת"ר שהוא בחי' מ"ה העצמי שבטל במציאו' בעצם לאין האלקי כו' וכנחנו מ"ה דמשה וכן בכל כ"ח מ"ה