שעח

דוקא והוא שאין היש דחומר גס אלא דק וגם הצורה אינו במעלה יתירה כ"כ כדי שיהי' קיום כנ"ל והוא להיותם מבחי' התיקון כנ"ל והרי עיקר בחי' התיקון הוא באד"ם דוקא דאד"ם גי' מ"ה כידוע ואיך מורכב בחומר וצור' שאינו לפי המדה כלל שזהו היפך בחי' התיקון אלא כמו בחי' התוהו שהי' האור בבחי' אי"ן ביותר והכלי בבחי' י"ש ביותר שאינו לפי ערך שלזה נפלו הכלים כו', וגם האדם חומר גופו בחי' דומם עפר יש ביותר ונשמתו מבחי' אי"ן האלקי בעילוי ביותר שאין זה קיום כלל, ובאמת עיקר בחי' התיקון הוא בבריא' אד"ם וכמ"ש באני עלמין ולא en.אתקיימו עד דאתברי אדם והוא כשבא נשמתו בגופו הדומם דוקא כו'.

והנה לפי אופן בחי' תיקון הא' הנ"ל בעצם האו"כ דאי"ן וי"ש יתכן דוקא ענין בריא' האדם בזה האופן שצריך שיהי' בחי' יש גופני יותר לבחי' האי"ן ביותר מפני שיוכל להפכו בביטול הי"ש לאי"ן, דכל שהנשמ' גבוה יותר יותר יש בכחה לעשו' הביטול לאי"ן גם בגוף גס ביותר, כנ"ל שגוף גס נותנין לנשמ' גבוה דוקא ולנשמ' שאינו גבוה כ"כ אין נותנין לה גוף גס כ"כ כי לא יש בכח"ו להפכו לאין ויפול לגמרי וחשב מחשבו' לבלתי ידח כו', ע"כ מביא וממשיך לנשמ' גבוה לגוף עכור וגס שיוכל להפכו בתשוב' והזדככו' החומר כו', וזהו לפי המדה דוקא שמודדי' האור כמה יכול שאת בכחו להפוך היש כו', להיות ידוע דכל עיקר ירידת הנשמה בגוף אינה לצורך עצמה לתקן עצמה דהנשמ' עצמ' א"צ תיקון כי נמשכה מבחי' עולם התיקון שהוא שם מ"ה דאד"ם דאצי' ולא ירדה רק לתקן ולברר לגוף כו' שהוא בחי' מ"ה שמברר לב"ן לעשות מי"ש אי"ן לפי ערך כח"ה בבחי' מ"ה דתיקון כו', וז"ש לכבוד"י בראתי"ו יצרתיו כו' בחי' נר"נ שהוא בי"ע לפי ערך בחי' כח מ"ה ואי"ן דנשמ' כך יש בכחה להפוך י"ש יותר כו' (ולפ"ז הי' ראוי להיו' בחי' נשמ' בעשי' ונפש בבריא' דכל אור עליון יותר השפלתו למטה יותר כמשל אור גדול שמאיר במקום חושך ואפילה ג"כ ולמקום חושך ואפילה צריכי' לאור גדול דוקא, אך הפי' הוא דנשמ' בע"ס דבריא' ונפש בע"ס דעשי' שזהו חילוק המדרג' באור דמ"ה כידוע, אבל בענין התלבשו' הנשמ' בגוף הרי א' en.en.כל הגדול מחבירו יצרו גדול דלפי ערך מעלת גדולת הנשמ' כן יצרו גדול כו').