שעו

דתו' שאם אין ירא' בקבלת מ"ש בתפלה וק"ש אין חכמ' וכל שירא' חטא קודמ' לחכמתו דתור' חכמתו מתקיימת, ואמנם א' גם להיפך אם אין חכמ' אין ירא' שצריך להיו' כלולי' זה מזה מפני שזה שאו' אין לי אלא תור' בלא תפלה או להיפך אין לי אלא תפלה בלא תור' זהו כאו"כ שהאור מרובה שלא לפי ערך הכלי או להיפך שהכלי מרובה מן האור, והיינו הנז' בענין התיקון הא' בעצם האי"ן וי"ש דאו"כ שיהיו במדה כו', אבל תיקון הב' בענין התכללו' בהתחלפו' דאו"כ הענין הוא שאין באי"ן מהיפוכו מבחי' יש לפי המדה, וכן להיפך שאין בי"ש מאי"ן היפוכו כו', וזהו שא' אם אין ירא' דבחי' רצוא כלול בחכמ' דתורה אין חכמ' ולהיפך אם אין שוב דחכמ' כלול בירא' דתפלה אין ירא' דתפלה כלום כו', וגם כאן שאו' אין לי אלא תור' שאין בו הרצוא שבשוב רק במיעוט ולהיפך שאין בתפלה דרצוא מבחי' השוב דתו' רק במיעוט, והיינו אם כל עיקר לימודו אינו בשביל המשכ' אלקו' בנפשו לתקנה כלל ע"כ גם אין נפשו טהורה בלב בתשו' ואוי"ר מסתפק במיעוט וזהו שאינו מתקן נפשו בלימודו כלל, ולהיפוך שכל עיקר עבודתו בלב ומוח בתפלה רק לתקן נפשו להעלותה כו' ואין בזה מהיפוכו לחפוץ בהמשכת ויריד' אלקו' למטה בתו"מ רק מסתפק במועט כו', אלא צריך שיהיו כלולי' זה מזה במדה יפה).

ובדוגמא זאת יובן במלאכי' שנא' בהן והחיו' רו"ש כנ"ל, דהנה המלאכי' כלולי' מחומר וצורה שנק' או"כ, וכמ"ש הרמב"ן דחומר המלאך מורכב מא"ש ומים והצור' שלו בחי' רוח וז"ש עושה מלאכיו רוחו"ת כו' לפי שיצא שרשם מבחי' התיקון (וכמו תוצא האר"ץ נפש חי' שהן פני ארי' פני שור למעלה שנמשך מארץ עילא' וכמארז"ל ועוף יעופף עוף זה מיכאל כו' כידוע) דבחי' מל' כו', והיינו בחי' אי"ן וי"ש ב' הפכי' ויש בהן מדה ושיעור בעצם שלא ירבה עצם האי"ן דאור שהוא הצורה שלהם על בחי' הי"ש דכלי חומר שלהם, ולא ירבה הי"ש דחומר שלהם על האי"ן דצורה שלהם כנ"ל, לפי שהנפש והצור' שלהם שרשם ממל' דאצי' שהוא בחי' אי"ן האלקי כו' מבחי' אורו' שבמל' וגופם וחומרם נמשך מבחי' הכלים שבמל' ע"כ הוא בעצם בבחי' יש נפרד היפך הביטול רק שהוא חומר דק ורוחני יותר מגופו' בנ"א (והיינו מחומר הבל דיבור העליון שמורכב מא"ש ומי"ם ויש בו גם רו"ש י"ש וביטו"ל, משא"כ הצורה והנפש שלהם מבחי' הצורה שבדיבור העליון שנק' רו"ח ממלל"א כו'), וזהו שאנו רואי' שכל ענין עבודת המלאכי' בשירה