שעה

שהרי אכלו גופם שאינו מעושר כו', והיינו שרמזו דגם בחי' מ"ה דנפשם האלקי המברר ב"ן אינו מגיע למעלת בחי' ב"ן גי' בהמה שלפני חט"א עה"ד כו') וד"ל.

והנה בחי' תיקון הב' הוא בענין ההתכללו' דאו"כ באי"ן וי"ש דאו"כ שמתחלפי' כנ"ל דהיינו שיש שיעור ומדה בביטול יש הכלי לאור ובהמשכה וירידה דאור בבחי' מאי"ן לי"ש כו' כנ"ל. ויובן זה בבחי' עבודה שבלב באוי"ר שנק' רו"ש והוא במלאכי' שנא' בהן והחיו' רו"ש שכלולי' מב' הפכי' הללו במדה ושיעור דוקא כנ"ל שהרי המלאכי' הן מבחי' התיקון דכלילן דא מדא כנ"ל. וזהו אנו מוצאי' גם למטה בענין תורה ותפלה שהן כמו ב' הפכי', דהנה ידוע שהתפלה היא בבחי' רצוא שזהו בחי' הביטול דיש לאי"ן בהתפעלו' אהבה ותשוקה ליכלל נפשו באחד כו' שנק' הזזה ממקומו כענין צמאה לך נפשי כו', והתור' הוא בבחי' שוב שהוא היפך זה ממש כי עיקר מצות ת"ת הוא להמשיך אור אלקי בדבר ה' זו הלכה שזהו ההמשכה מאין האלקי בבחי' י"ש דוקא בבחי' ירידה והתלבשות בלבוש חיצוני בעניני' גשמיי' וכן מעשה המצות כידוע, וצריך להיות בחי' רו"ש דתפלה ותורה במדה ושיעור שלא יהי' בחי' רצוא דתפלה ביטול הי"ש לאי"ן כנ"ל ביותר מדאי שלא יהי' רק לפי ערך בחי' היריד' והמשכה דתור' מאי"ן ליש (ולזה אנו רואי' שכל שמאריך בעבודה שבלב בתפלה יותר מדאי שהוא בעסק ההתפעלו' והביטול לבדו ומקצר מאד בעסק תור' ביריד' והמשכת גילוי אלקות בלימוד ומעשה המצות, הרי אין האור מתיישב בכלי כלל וזה וזה לא נתקיים בידו ויפול מעבודתו בלי ספק, אבל כל שמעשי"ו מרובי' מחכמתו כח מ"ה דרצו"א הרי חכמת"ו מתקיימת יותר כו', שזהו כמו מיעוט האור וריבוי הכלי, ובענין ההתכללו' דאו"כ הנ"ל היינו מה שאין בתפלה בחי' רצוא התכללו' מהיפוכו דוקא שהוא להיות ברצוא זה עצמו מבחי' שוב דוקא, והוא להתפעל באהבה להמשיך אלקו' בכלי' דתו"מ דוקא, כמו והאר עינינו בתורתך כו' שזהו קאי על מ"ש ותן בלבינו בינ"ה להבין ולהשכיל ומהו הבינ"ה לב"א בהתפעלו' דבינה האלקי' היינו לשמור ולעשו' דוקא כו', וכן מיד אחר ואהבת דרצוא והיו הדברי' כו' ודבר"ת כו'), וכן להיפך שאין בחי' שוב דתור' ומצו' רק לפי ערך בחי' רצוא דתפלה שאם הוא מקצר בתפלה במיעוט אור ההתפעלו' והביטול כו' ואומר אין לי אלא עסק התור' בחי' שוב גם תורה אין לו שזהו כמו כלי בלא אור (שזהו כירא' שקודמ' לחכמ'