שעב

נפלו הכלים ונשברו לפי שממילא יסתלק האור למעלה כמו אור הקופץ מן הפתילה שבלתי כלה כו' כנ"ל, וזהו עיקר ענין סיבת השבירה בכלים דתוהו לפי שלא הי' הכלי בבחי' ביטול לאי"ן כ"כ לפי ערך בחי' האין דאו"ר שהיו עולין ונכללי' במאציל בהתגברו' הביטול וההתכללו' כידוע בע"ח וד"ל, והב' להיפך כשהכלי בתכלית ביטול היש יותר מדאי כמו האור ויותר מערך בחי' האי"ן דאור שזה ג"כ בלתי מתקיים (והן נשמו' הגבוהו' שמבחי' ב"ן דתוהו שעלו למעלה עם בחי' הכלי דוקא כחנוך ואליהו שעלו בגופם למעלה מפני שנתגבר בכלי גופם בחי' הביטול אלקי לאי"ן יותר מבחי' אי"ן דנשמ' כו', ובמשה הי' נשמתו מבחי' אי"ן ומ"ה ביותר וכלי גופו בביטול הי"ש לאי"ן דוקא לפי ערך בחי' המ"ה דנשמ' שזהו עיקר בחי' התיקון כנ"ל), וכמשל הפתילה שכלה לגמרי כנ"ל, וזה הי' ג"כ בבחי' כלים דתוהו שרק רפ"ח ניצוצו' נפלו והשאר עלו כו' וד"ל, והג' באופן שיעור ומדה בעיקר התכללו' דתיקון והוא שבא לשער במדה כמה יהי' ההמשכה מאין ליש דאור וכמה יהי' ביטול הי"ש לאי"ן דכלי ואין תיקון אלא בשם מ"ה שמתקן ומברר לב"ן דתוהו שיהי' הביטול במדה כנ"ל שלא יוסיף כל א' לעשות פעולת מנגדו ולא יגרע רק כפי הצריך וזה בענין היפוך מענין מדידה דאור וכלי בעצם הנ"ל.

דנמצא ב' מיני תיקון הם, א' בעצם האו"כ שהוא אי"ן דאור בעצם שלא יגבר על יש דכלי ולא יגרע אור דאי"ן אלא כפי הצריך כפי ערך הי"ש דכלי לבד, וכן הי"ש דכלי לא יהי' רק לפי ערך האי"ן דאור לא יוסיף להיו' בבחי' יש ולא יגרע רק כפי הצריך לערך האי"ן דאור לבד כנ"ל, והתיקון הב' הוא בהיפוך פעולתם כאשר האור פועל פעולת הכלי לימשך מאין ליש והכלי עושה פעולת האור בבחי' ביטול היש לאין שיהי' גם בזה בחי' התכללו' במזג ומדה שלא יוסיף ולא יגרע בפעולת כל א' מהיפוכו רק לפי ערך, היינו שלא יהי' ביטול הי"ש לאי"ן דכלי רק לפי הצריך לפי ערך פעולת האור לימשך מאי"ן לי"ש ולא יגבר בחי' ביטול יש דכלי יותר שאינו לפי המדה דאור בפעולתו מאין ליש שאז יסתלק האור כי יוסיף הכלי כח הביטול דאי"ן דאו"ר, וכן לא יגרע הכלי הביטול דיש ביותר שאז יתוסף ההמשכה ליש ביותר מצד האור שנמשך ליש ביותר והכלי תוסיף כח להמשיכו ליש שזהו עושה עוצם יריד' והמשכה למטה ביותר, שזהו מדרג' הד' הגרוע מכל, שהוא שהאור נמשך מאין ליש ביותר מדאי וגם הכלי אין בה בחי' ביטול היש כלל שאז זה וזה גורם יחדיו יהיו מכווני' להמשיך לבחי' יש