שסח
אהלך, וזהו אדבר"ה שלו"ם העליון בך וד"ל. ובכל זה מובן מ"ש למרב"ה המשר"ה ולשלום אין קץ משום דבחי' ריבוי המל' והשררה שזהו בחי' ב"ן בחי' יש דכל ספי' דאצי' כמו בחי' ב"ן דע"ס דתוהו עושה תכלית הפירוד וההתחלקות מטעם הנ"ל, וצריך לעשות שלום שהוא להיו' בחי' ביטול היש לאין ע"י בחי' שם מ"ה שמברר לב"ן כו' שזהו הנק' בחי' שלו"ם בפשמ"ע ובפשמ"ט כנ"ל, וז"ש למרב"ה המשר"ה en.וגם בהתחלקות רבות מרבה השלו"ם ואחדות ביניהם כנ"ל וד"ל.
(אך הנה עדיין יש להבין בענין זה דלמה צריך לבחי' השלו"ם לעשו' מבחי' היש לאין מהארת שם מ"ה החדש שהוא בחי' מקור התיקון (והוא הנק' מתקל"א שמחזיר להיו' אפי' באפי' כנ"ל), הלא בכל ספי' וספי' עצמה יש מבחי' מ"ה ואי"ן בט"ס שבה שעולין וכלולי' למעלה בעילה שלו שמצד זה מתייחדי' ומתכללי' זע"ז וא"צ לעשו' שלום כלל כנ"ל ואיך יגבר הי"ש על האי"ן בכל ספי' כו'. אמנם הנה באמת צריך להבין בעיקר ענין התוהו והתיקון הנ"ל דלכאורה אנו מוצאי' להיפך מכל הנ"ל דבחי' אורו' דתוהו הי' בבחי' הגבורו' בהסתלקות והתכללו' במאצילן ביותר ע"כ לא יכלו הכלים לסבול האור וירדו ונשברו כו' כידוע וא"כ נהפוך הוא שבאורו' דתוהו הי' יותר מבחי' האי"ן ומ"ה מבחי' התיקון ולמעלה מבואר דסיבת שבירת הז' מלכי' הי' מבחי' ב"ן שהי' בבחי' י"ש, וגם זה אמת כידוע דז"מ הן בבחי' ב"ן שהוא בחי' היש דוקא, וע"כ בהכרח צריך לומר דשניהם אמת וא"כ איך יובן עיקר בחי' התיקון שהוא בבחי' שם מ"ה דוקא.
אך הנה יש להקדים לזה ענין א' המבואר במ"א (ע"פ ויצר ה' אלקי' האדם עפר מן האדמה כו') בשרש ענין התוהו והתיקון באופן אחר, והוא דכל בחי' ע"ס דתוהו הי' בהן ריבוי האור בבחי' אי"ן והתכללו' דוקא כנ"ל וע"כ לא הי' כלי מכיל לאור כו', ועיקר ענין התיקון היינו בחי' התיישבות האור בכלי במזג נכון עפ"י מא' קו המדה (שהוא המתקלא הנ"ל), וזהו כל עיקר בריא' האדם בשביל ביטול הי"ש לאי"ן בבחי' התכללו' דאור וכלי יחד במדה ושיעור דוקא כמ"ש לכבוד"י בראתיו כו', ולזה ניתן לאדם גוף חומרי עפר מן האדמה יותר מן המלאכי' שהוא בחי' הישות הגס ביותר להיותו לפי ערך גודל מעלת בחי' האין דנשמתו שלמעלה מהמלאכי' כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.