שסו
מרבה המשרה בחי' ריבוי המל' והשררה מצד שיש בחי' מל' בכל פרט כו' והמלוכה והשררה הוא בבחי' יש ודבר דוקא שהוא בחי' שם ב"ן כנ"ל, ועכ"ז יש מספר קצוב והוא עד ו' אלפי' רבבו' שלמספר זה מתחלק וא"כ יש ו' אלפי' רבבו' בחי מל' ושררה וא"כ מהו למרבה המשרה ולשלום אין קץ, דאין קץ זה קאי על מרבה המשרה ג"כ שאין קץ לריבוי המל' והשררה והרי יש קץ ושיעור שהוא ו' אלפי' רבבו' לבד (וכדוגמא שאמרו בשיעור קומה של יוצר בראשית כנ"ל).
אך הנה באמת הגם שמתחלק רק לו"א רבבו', אין קץ לריבוי המל' והשררה. ושניהם אמת ויש להבין תחלה עפ"י הנ"ל בהפרש שבין בחי' התוה"ו והתיקו"ן שזהו בחי' שם מ"ה וב"ן בכלל ובפרט כו' דהיינו בחי' הי"ש של כל מדה וספי' כאשר באה בבחי' גילוי המציאו' עכ"פ הוא בחי' המל' בחי' ב"ן אבל כל בחי' הט"ס שבה הוא בחי' העצמיו' שלה כמו שהיא כלולה למעלה בעילה שלה נק' אין ומ"ה כו', וכמו שמבואר למעלה באריכו' בענין ע"ס בלי מ"ה בלי מהות כלל דזהו בבחי' האי"ן ומ"ה דכל ספי' כמו שהיא כלולה באור העצמות, רק בחי' המל' שהוא בחי' ההתגלו' שלה בבחי' יש כחכמה במוח שבא בגילוי יש בענין פרטי וכן חסד בלב בדבר פרטי כו' הוא בחי' מל' דחכמ' ומל' דחסד ובדיבור הוא בא בבחי' גילוי דגילוי כו' שזהו בחי' בנין המל' מי"ס דז"א מבחי' המל' דכל ספי' כנ"ל באריכות וד"ל. והנה מבואר למעלה בבחי' התוהו והתיקון דמצד בחי' ב"ן שהוא בחי' הישות של כל ספי' היינו כמו עד"מ הישות של ב' מלכי' ושרי' שא"א שיתחברו כו' עד שעושה תכלית הפירוד וההתחלקות, וזהו בחי' ע"ס דבחי' ב"ן דתוהו שהיו זת"ז דוקא וימלוך וימ"ת כו' והוא מה שא' דלא הוו משגחי' אפי' באפי' כנ"ל באריכות, וא"כ ממילא מובן שכל עיקר בחי' התיקון לתוהו הוא בחי' השלום שזהו בחי' האחדות והחיבור שנעשה בהם ע"י בחי' שם מ"ה דחכמ' דבחי' התיקון, דהיינו מפני שבחי' אי"ן ומ"ה דט"ס דכל מדה הוא העושה תכלית האחדות והחיבור כנ"ל באריכות וע"כ גדול כחו של בחי' מ"ה זה דתיקון לעשות בחי' האחדות והחיבור גם במה שהי' בתכלית הפירוד וההתחלקות שזהו עיקר השלום, דאין ענין השלום רק במקום מחלוקת דוקא ואם אין מחלוקת א"צ לעשות שלום כלל, וגם כאן הרי בכל ט"ס דכל מדה וספי' שבהן הארת שם מ"ה דחכמ' בעצם שכלולי' בבחי' אי"ן תמיד כנ"ל א"צ לעשות בהם שלום כלל, דאין שם מחלוקת ופירוד כלל אדרבה תמיד הן ביחוד וחיבור ואחדו' להיותם בטילי' מכל עצמותם וכלולי' במקורן בבחי' העדר הרגשת עצמותן מכל וכל, ונק' ע"ס בלי מ"ה בלי מהו"ת כנ"ל ע"כ תמיד הן ביחוד עליון זע"ז והיו לאחדי', וזהו ע"י בחי' שם מ"ה מלגיו כו' דמייחד לון ומקשר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.