שנז
מאחר שהוא מגלה אור העצם הבלתי מוגבל, ויובן זה גם בגילוי הדיבור שיש בו גילוי העצם דמדו' ושכל שבלב ומוח בבלתי מוגבל כמו שהן בלב ומוח ויש בדיבור מצד אותיו' וצירופי' שבהן הענין של המדה או השכל מוגבל באופן כך וכך ולא יותר כו' ככלי המכיל המשקה שמגבילו לפי מדת הכלי והוא בא בשינוי המהו' והכל א' משא"כ ההתגלו' דמל' אינו בא בשינוי המהו' מאחר שהוא הגילוי של העצם רק שנק' י"ש לגבי בחי' האי"ן דעצמו' המדה כו' (ולא כהפרש שבין אותיו' החותם לאותיו' שבשעוה שאותיו' החותם אע"פ שנק' צורה עצמי' מגביל הוא כו', ומ"ש למעלה דהבל הדיבור הוא כמו חותם שבשעוה גם זה אמת והוא מצד כלי הדיבור בהבל ה' מוצאו' שמגבילי' אבל גילוי הבל הלב בדיבור בלתי מוגבל בעצם כהבל הלב עצמו רק שמעשיו מוגבלי' בצירופי' דהבל כלי הדיבור באותו ענין שנתפס בו כמו בדברי אהבה או דברי רוגז הרי מוגבל שם לפי מראה en.הגבלת אופן צירופי הדיבור אבל עצם הגילוי זה אינו מוגבל כו' וד"ל).
והנה עכ"פ מובן דרך כלל דבחי' התגלות המדה עדיין אין בו בחי' הגבלת כלי להכילו ולהלבישו בדבר מה (כגילוי החסד בלב ליתן צדקה בפועל שאע"פ שמוגבל בלבו כמה יתן אבל עדיין אינו גבול בפועל עד הנתינה בפועל) רק שנגלה במציאת בלבד אבל באיזה ענין ודבר מה שנתפס ומוגבל בו גילויו הוא הנק' כלי המגביל שנק' יש מוגבל כו', וכמו גילוי השכל במוח שבא בענין מחשבת שכל בדבר מה מוגבל בו גילויו נק' כלי, וכן החסד בלב כשבא בהתלבשו' בענין נתינת צדקה בפ"מ הוא הכלי שמגביל גילויו וזהו עיקר ענין ההפרש בין בחי' מל' לבחי' כלי (ולפ"ז הגילוי בלתי מוגבל והכלי מוגבל והן ב' הפכי' לכאורה ובאמת אנו רואי' שהכל א' שכאשר נגלה המדה ממילא בא להגבלת ענין דבר מה כו', כמו בהגלות החסד לדבר פרטי כנתינת צדקה מוגבל בפועל אח"כ כפי אופן הגבול בגילויו בלב לא יוסיף ולא יגרע כלל, אלא צריך לומר כמ"ש במ"א שיש ג' מדרגו' בכלל אור וכלי ולבוש והיינו דמה שנתפס המדה בענין דבר מה הוא הנק' לבוש והכלי הוא הגבול בכח בהיותו עדיין בלב או במוח שמגביל לעצם האור להיו' באופן כך וכך ולא כדלעיל דאל"כ האיך ימצא בחי' ההתכללו' בכלים מאחר שבא בגבול בפועל כך ולא כך האיך ישונה מדבר להיפוכו משא"כ בהיותו עדיין בכח ולא בפועל בלבוש הענין יוכללו כמשי"ת וד"ל).
ובכל הנ"ל יובן בפסוק דלמרבה המשרה מהו ענין ריבוי השררו' כו' ומהו ענין ריבוי השלום שא' אח"כ ולשלום אין קץ כו'. אך יש להקדים תחלה ענין א' בכלל והוא בבחי' התוהו והתיקון והוא במ"ש דעד דלא הוה מתקלא לא הוו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.