שנו

שיורד מעילה לעלול כל ט"ס דעלול כלולי' בעילה בבחי' אי"ן ממש ורק בחי' המל' שבו יורד בגילוי במציא' דבר מה (שהרי אנו רואי' גם ברצון ותענוג שלמעלה מן החכמ' אינו בא בגילוי במציא' רצון או תענוג רק בחי' המל' שבו אבל המדו' ושכל וטעם הכמוס לרצון ותענוג זה כלולי' בעילה שלו שהוא מקור כל רצון ותענוג כו' שמשם יוצא לאור גילוי כל רצון ותענוג, וכמו שידוע בענין ע"ת רצו"ן כו' שנמשך מבחי' רעוא דכ"ר כו', וכן גילוי מציאת התענוג ממקור התענוג שנק' תענוג הפשוט כו' עד גם בבחי' האחרונה שהוא הדיבור גם הוא כלול מי"ס ולא בא בגילוי ממנו במציא' יש רק דיבור שבדיבור שהוא הבל הפה מורכב מאמ"ר גשמיי', אבל בחי' מדו' ושכל שבו כלולי' בעילתו שהוא המחשבה שבמוח או המדות שבלב כו' אע"פ שנגלין מדו' אוי"ר ושכל בדיבור הכל הוא רק בבחי' גילוי לבד, וכן גילוי מל' דחכמ' כלול מי' אבל הוא רק בבחי' הגילוי ולא כמו שהוא בבחי' אי"ן העצמי בעילתו כו'.

(אך עדיין יש להבין דלפ"ז שבחי' מל' היינו הגילוי של כל מדה ונק' ישות שלה הרי זהו בחי' הכלי לאור וכמ"ש במ"א בענין אור וכלי שהן ב' הפכי' דהאור בחי' אי"ן עולה למעלה והכלי בחי' יש יורד למטה וע"כ כל שפע בא מן הכלי דוקא ולא מן האור כידוע, ולפ"ז אין הפרש כלל בין בחי' המל' לבחי' כלי דהיינו הך שהוא רק בחי' הגילוי והישות לבד. ובאמת הרי בחי' המל' דכל ספי' הגם שהוא בחי' הגילוי לבד אבל נחשב עדיין בבחי' אור עכ"פ ולא בבחי' כלי שהרי כל ע"ס שכלולי' בכל ספי' נק' אור ולא כלי גם בחי' המל' שבה כו'. אלא צריך לומר דגם שבחי' המל' הוא רק הגילוי לבד אינו יש מוגבל עדיין דאינו רק בחי' התגלות העצם כשנגלה במציא' דבר מה אך עדיין אינו בא בבחי' הגבלה כלל כו', אבל בחי' הכלי לאור מלבד ישותו בשינוי המהו' הוא בחי' הגבלה דוקא שמגביל את האור בגדריו והיינו מצד שהכלי הוא העושה את האור בשינוי המהות ובישות מוגבלת לפי אופן הגבלת הכלי דוקא כו', ע"ד דוגמא כלי המוח שמבואר למעלה שנק' חומר פשוט לצורה פשוטה שכולל הכנת כל המושכלו' ומתחלק לכמה עניני' של שכל לחסד ולדין הרי זהו התחלקו' הכלי והגבלת הכלי כי מאחר שהשכל שבכלי המוח הוא בא ונתפס ומתלבש בענין דבר מה שהוא דבר מוגבל בעצם בהכרח שבא גם ההגבלה הזאת באותו שכל שנתפס ברגע זו בחומר המוח באותו ענין פרטי, וכן במדת חסד בכלי הלב שגם הוא חומר מוכן לכל מיני חסד כנ"ל הרי מתחלק לבא בלבושי' שונים כמו ליתן צדקה או להשפיע שכל כו' ה"ז בא בבחי' הגבלה גמורה מצד שנתפס ובא בצדקה זו או שפע שכל מצומצם לתינוק וכה"ג בכל ספי' נק' הגבלת אותו הענין שנתפס בו בחי' הגילוי דבחי' המל' שבו בשם כלי המגביל כו' אבל בחי' הגילוי עצמו אינו בבחי' הגבלה עדיין