שמו

ועליו קרי כו'. בהיות שכל הענין המבואר למעלה בענין ה' יחתו כו' שהן ב' עליו' וב' ירידו' כו' מחסד"י העצמי כו', הכל הוא בחי' ירידת והמשכת אור החסד העליון שבעצמו' ממש באור הכת"ר שהן י"ג מדה"ר ומשם נמשך עד למטה מטה להמתיק כל הדינין וקטרוגי' הקשי' כו' כנ"ל, אך כל זה אינו רק מיתוק הגבו' קשו' בריבוי אור החסדי' עליוני' מאד (וכמו ויורהו ה' עץ כו' וימתקו המים שנמתקו המרירו' דגבו' קשו' במים דחסדי' עליוני' המתוקי' ביותר שהוא בחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד כו' וכך הוא ע"י תו"מ ששרשם בעה"ח מבררי' לעה"ד כו'), אך הנה ידוע דעיקר מיתוק הגבו' אינו אלא בשרשן דוקא דהיינו בבחי' מקור הגבו' עליונו' דקדוש' דוקא לפי שאין מיתוק הדין אלא בשרשו דוקא (כמו אש הגיהנם שאוכל אש זרה דתאו' כו' שאין האש יוצא אלא ע"י האש כמכוה האש שיוצא ע"י חו"ם האש יותר גדול ממנו וכן בקרירו' כו'), והרי באמת עיקר יניקת הגבו' קשו' הוא בגבורו' העליוני' כנ"ל ברישא דעשו כו' וא"כ איך יהי' מיתוק הדין בשרשו דוקא. אך הענין הוא דדוקא ע"י גבו' עליונו' דקדוש' יפלו וישברו הגבו' קשו' וזהו יחת"ו מריביו ע"י שעליו בשמים ירע"ם כו', והיינו כמ"ש יגער ה' בך השטן כו' דהשטן הוא בחי' מקור לכל גבו' קשו' ודינין קשי' ואינו מועל לו רק הגער"ה והוא הנזיפה וההרחקה בקול רעם כו', וכענין לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו' לפי שאין עצה לגרש היצה"ר רק ע"י רגזון וכעס עליו בשמאל דוחה להרחיק כו', וכמו שאנו רואי' בחוש שיסורין ממרקין כו', והתינוק לא יועיל לו להדריכו לדרך הטוב ע"י קירוב ואהבה בלבד רק אדרבה ע"י תוכחת מוסר לומר לו דברי' קשין ולהוכיחו בשבט מוסר ולהרחיקו בגער"ה ונזיפ"ה אמיתי' בזה יפול זדון לבו הרע ולא יהי' עוד שובב בדרך לבו להיו' סורר כו', וזהו שא' יצ"ר ותינו"ק ואש"ה שמאל דוחה לרחק כו' לפי שכל ג' אלה הן בבחי' הגבו' דקטנו' ואין מיתוק הדין אלא בשרשו כמוהו דוקא דהיינו ברוגז וכעס וגער"ה ונזיפ"ה כו' ע"כ א' יגער ה' en.בך השטן, יגער דוקא וד"ל.

וביאור הענין למעלה הנה בחי' גבורו' קשו' דק"נ מבואר למעלה שזהו בחי' עצם כח הדין לפעול כל רע בפ"מ וזהו חיותו העצמי כטבע איש רע כו' וע"כ עולה ומסטין ויורד ומקטרג להרע בפ"מ כו', ואין לו מיתוק אלא בשרשו דוקא היינו באופן הדין והכעס בגבו' ודין דקדושה לרגוז עליו בחרון אף ולהרחיקו שבזה יפול כל חלקי עצם הרע שבו בלי יהי' לו כח להרע כלל כי נלקח ממנו בזה הכעס