שמב
עוז למלכו כו', וגם עכשיו בכל יו"כ שמרבה לסלוח בי"ג מדה"ר כמ"ש ויעבור ה' על פניו כו' וכן בכל עת צרה ליעקב יושיעם בר"ר כמ"ש עמד"ת להם בעת צרת"ם en.דוקא וד"ל.
אך הנה עדיין יש להבין במ"ש ה' יחת"ו מריבי"ו דמשמע שיחתו וישברו באין כח לעמוד לקטרג אבל לא שנהפך הקטיגור לסניגור רק כמו קומה ה' ויפוצו וינוסו כו' או כמו יאבדו ויתפרדו כו', ובאמת זהו יותר מעלה כאשר האויב נהפך לאוהב להיו' מלמד זכות יותר משיהי' לו מפלה ואבדון כידוע בענין ואני אר"א' בשונא"י שאין נקמה גדולה מזו באויב ושונא כאשר יהפך לסניגור כו', וכמו שאנו מוצאי' בבלעם שהוכרח להיו' אוהב לברך את ישראל עפ"י ציווי ה' ונתקיים ברכתו והרי נהפך הקללה שלו לברכה וכמ"ש ולא אבה ה' לשמוע אל בלעם ויהפוך הקללה דבלעם לברכה, שזה ברכה מרובה יותר על עצם הברכה כידוע בענין זדונו' שנעשו כזכיו' כי"א ארורי' שנהפך לברכה כו', שזהו כסם דמות שנהפך לסם חיים שע"ז א' טוב מאד זה מ"ה כו' (שלזה הטעם הקטרת תעצר המגפה וכעובדא דר' אחא בכפר טרשא וכמ"ש במ"א), וכך ע"י התשו' ביו"כ שנהפך הרע עצמו לטוב זדונו' נעשו זכיו' הרי ניתוסף הברכה מן הקללה דרע הרבה יותר כו' וד"ל.
ואמנם באמת הנה זהו שמסיים בסוף ויתן עוז למלכו כו' אך תחלה א' ה' יחתו מריביו שיכנעו וישברו ע"י בחי' ב' עליו' דגרשיי' שעל תיבת הוי' זה. ויש להקדים תחלה בענין ב' עליו' הללו שאחר העליו' הרי יש בחי' ירידו' ממקום שעלה שם והיינו ג"כ ב' ירידו' זו אחר זו כמו שהי' תחלה ב' עליו' זו למעלה מזו כנ"ל. וביאור הדברי' הנה יש להבין במ"ש בי"ג מדה"ר ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' כו' מהו ויעבור תחלה ואח"כ ויקרא ה' ה' כו', וגם מ"ש וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו מהו ענין השתחוא' זו דמשה במהירות כו' בהיות שבאמת יש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.