שמ

ונק' דרכי החיים כו' ובזה דוקא מעוררי' למעלה בחי' כח רגל שהוא בחי' נה"י כאילו הקדב"ה עומד על רגליו כו', ומשום דסוף מעשה עלה במ"ת ה"ז עלי' והגבהה בבחי' עמידה שהוא זקיפת הראש למעלה שזהו כח עצמו' חכמתו שבתור' שקדמה לעולם כו' וד"ל, וכמו קומה ה' כו' לפי שנסיעת הארון והלוחו' הי' בדרך הילוך ברגל במסעות בנ"י כמ"ש ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה הוי' בבחי' זקיפה בראש ואז יפוצו אויבך ממילא לפי שמתבטלי' כל המקטרגי' הרעי' שנק' מריבי"ו ויחתו וינוסו מפניו וכמ"ש יקום אלקי' יפוצו אויבי"ו כו', להיו' שיש בקימה זו בחי' ההתנשאו' יתירה בעצמותו ממש וכמ"ש ואתה מרום כו' כי הנה אויבך יאבדו יתפרדו כל פועלי און כו' אין מרום אלא תור' ומצו' משום דשרש התו"מ בעצמותו ממש משום דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן, וכמו שאנו רואי' שעיקר קיום והעמדת הראש הוא על הרגלי' דוקא וכאשר הכח עמידה חזק ברגל בזה דוקא יהי' מעמד ומצב הגוף עם הראש כו' (אך כשאין כח ברגל לעמוד לא יועיל תוקף המוח והלב כו'). וזהו ענין יתרון מעלה שבעמידה לריב עם המנגד שהוא גבורת כח העמידה ברגל דוקא שאז נזקף הראש ביתר מכפי כח החכמ' שבו להיות שצריך לנצח ולהפיל אויבו כו' שאז מעורר כל כחו העצמי. וז"ש ועתה יגדל נא כח אד' כו' שהן י"ג מדה"ר שלמעלה גם ממשפט התו' למחול ולסלוח לעוברי רצונו להיו' נושא עון כו', גם שעפ"י תור' אין יסורי' בלא עון כו' וי"ג מדה"ר הוא לעשו' שינוי הרצון שעפ"י תור' מדין לחסד כמו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעס"ך כו' ואין זה רק מבחי' זקיפ' בעצמו' אא"ס שלמעלה גם מח"ע דתו'. והיינו ענין ב' עליו' הנ"ל א' עליי' במדו' שבפנימי' הכתר שבפנימי' חכמ' שבתו' כנ"ל ועלי' הב' הוא בעצמו' אא"ס שבמל' דא"ס שנק' חסד"י כו' שמשם שרש י"ג מדה"ר למטה להכניע המקטרגי' ולהכניעם בתכלית כמ"ש יחתו מריבי"ו וכמו קומה ה' ויפוצו אויבך כו' כנ"ל וד"ל.

וזהו ואתה ברחמיך הרבים עמד"ת להם