שלט

מנגדו שזה מורה הגבהה יתירה על עצם כח שכלו לעצמו מפני שצריך לנצח למנגדו בריב שאז יעמוד על רגליו להרים ראשו, והענין הוא כי לנצח למנגד צריך להגביה עצמו ביתר מכפי כח חכמתו והוא בעצמו' כחו שלמעלה ממקור en.השכל שבראש כו' ואז יכנע המנגד כמו קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו כו'.

וביאור הדבר הנה תחלה יש להבין סיבת העמידה למעלה שהוא בבחי' רגל דוקא שמזה ממילא בא הזקיפה בראש כו' דהנה נשמו' ישראל נק' ברא כרעא דאבוה כי שרש מקור חוצבם למעלה במוח האב כבן שנולד מטפה שבמוח האב שהוא בדומה לעצמותו ממש דכח המוליד בדומה לו ממש וכמ"ש כי אתה אבינ"ו ממש, וכל א' מישראל או' אבינ"ו כו' ובהיותם למטה בבחי' תולדה כמ"ש בנים אתם לה' כו' בני בכורי ישראל הרי הן בבחי' רגל כברא שהוא כרעא דאבוה כו', וע"כ כאשר ישראל עוסק בתו' למטה גורם בחי' עמידה ברגל למעלה כבי', כי ידוע דג' קשרין הן ישראל מתקשראן באוריי' ואוריי' בקודב"ה פי' ס"ר נש"י בשרשם שבמוח האב קשורי' בס"ר אותיו' התו' שמחכמתו העצמי' נפקת דאוריי' מתקשרא בקודב"ה ממש כו', וע"כ כאשר נשמת ישראל עוסק בתו' למטה גם שהוא בבחי' רגל לבד מעוררי' לבחי' חכמ' העצמי' שנק' חכמ' בראש וזהו כענין עמידה ברגל שנזקף הראש ממילא, משא"כ בלי עסק התו' למטה הרי יורד אור ח"ע דתו' במדו' לדון העולם בבחי' יריד' והשפלה ויכול להיות ריבוי הקטרוגי' להמשיך מדה"ד כו', וע"כ א' על מה אבדה הארץ על עזבם תורת"י כו' שבעון ביטול תו' יחרב הארץ כי שרש התו' למעלה בפנימי' ועצמו' חכמתו ית' שיכול לגבור כח החסד על הדין כמ"ש ה' עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תו' כו', וכך הוא הענין ע"י מעשה המצות בפ"מ דוקא שנק' ג"כ הילוך ברגל כמ"ש אחרי ה' תלכו