שלד
להרע ולא להיטב בכל אשר יפנה וכמו חכמי' המה להרע לבד ולהיטב לא ידע כלל כו', וזהו בחי' הדינין קשי' שבפנימי' יותר והן שרש לרע שבפועל הנ"ל וד"ל.
והדוגמא מכל זה יובן בבחי' הדינין הקשי' שבאין מלמעלה שנק' גבורו' קשו' שנק' שלוחי הדין והן הנק' מלאכי' רעי' דק"נ שכל עיקר חיותם הוא זה שנשלחו להזיק לאדם בבני חיי ומזוני כו', דהיינו ע"ד הנ"ל בטבע בנ"א רעים בגשמיו' כך ברוחניו' יש מלאכי' רעים שנק' שבט אנשי' ונגעי בנ"א שפועלי' כל רע להזיק לאדם בעונש דין קשה, אם בפרנס' או בבני כו' ונק' רצועה לאלקא' ונק' אף וחימה וכו' כידוע והוא אשר בא מחמת רעת האדם במעשיו שנא' תייסר"ך רעת"ך כו', ויש בזה אלפי' ורבבו' מדרגו' זו למעלה מזו בגסו' ודקו' הרע כו', ושרשם הרע הוא השטן המקטרג כמא' עולה ומסטין יורד ומקטרג וזה כל עיקר חיותו בשרשו ובלתי זה אין לו חיו' כלל (כעלוקה שמושכת הדם כו'), ומה שעולה ומסטין זהו כמו איש רע בטבעו ששונא לרעהו מפני שעשה דבר רע ולפי שכל מגמתו רק להרע לו ע"כ מוצא בו כל חוב לקטרג עליו כדי לענשו ע"כ יורד ומקטרג להוציא לפועל רע כו', והדק מרע זה הוא אשר שכלו ולבו נוטה לחוב כו' הוא גבורו' ודינין קשי' העליוני' יותר ומסתעף מזה ענין נתן עיניו במקדש והחריבו לפי שיצר לו מן הטוב לישראל וישמח במפלתם כו', וזהו שיורד ומשתלשל גבורו' הקשות מעליון לתחתון מפנימי' לחיצוניו' ברבבו' מדרגו' עד שבא העונש בפ"מ וכולם מבחי' דינין דכת"ר דקליפ' שנק' ריש"א דעש"ו כו' כידוע וד"ל.
ומעתה יש להבין איך יש שייכו' לרישא דעשו לגבו' דקדוש' דיצחק כנ"ל, והנה יש להקדים לזה ענין גבורו' ממותקו' שהוא היפך הגבורו' קשו' הנ"ל ונק' גבו' שבחסד כידוע, בהיות שאנו רואי' באיש בטוב בטבעו בהיפך ממש שכל חיותו העצמי הוא רק להטיב ולא להרע כלל כנ"ל ואמנם אם הוא איש קר בטבעו יכלה כח טובו וחסדו מיד (בל"א אקאלטר מענ"ש קאלטע בלוט), וכל שהוא איש חסד בתגבורת גדולה זהו מצד שהוא איש חם ברתיחת הדמים בכל עניניו (בל"א איין היישער מענש זודיקע בלוטי'), הנה אז גם בעונג שלו בשפע חסדו וטובו בא ברשפי אש החמימות ביותר ע"כ יאיר אור חסדו בתגבורת גדולה בלי הפסק כלל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.