שלב

עיקר ענין משיח דאתא לאתבא צדיקייא בתיובתא כנ"ל (וכמא' אם ישראל עושין תשו' נגאלין וא"ל כו') דהיינו תו"מ דכנ"י שנק' צדיקים שגם שמוסיפי' ריבוי אור גדול אבל במקום שבע"ת עומדי' כו' שע"י התשובה דוקא יגיעו לעצמו' המדו' שאין המצו' מגיעי' לשם כנ"ל, ולזה גזרו אומר דיפה שעה א' בתשוב' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב דהעוה"ב אינו רק מן המצות כנ"ל אבל תשו' עם מע"ט מגיע למעלה מבחי' הכלים כנ"ל, וזהו שנא' במשיח ישכיל עבדי לברר ברורי' ע"י תו"מ בשלימותן והיינו ירום ונשא וגבה שהן מדו' שבע"י ועד מדו' דמל' דא"ס שרשם הראשון אבל ע"י התשוב' מגיע בעצמו' ממש שזהו מא"ד בלי גבול כלי אח"כ תתן אמת כו' שהוא חיי העה"ב שנשבע מימ"י קדם וכמ"ש ונח"י' לפני"ו en.ממש וד"ל.

ובכל זה יובן מ"ש ה' יחתו מריבי"ו כו', דהנה טעם שעל תיבת הוי' זה הוא בגרשיים שצורתו בענין זקיפה כלפי מעלה והוא ב' קוים שראשיהם זקוף ועולה למעלה כו' וגם הניגון של גרשיי' הוא ב' תנועות וקולות שהן בדרך עלי' למעלה כידוע, וזה מורה על בחי' עלי' והתכללות מלמטה למעלה דוקא וב' הקוין הן ב' עליו' זו אחר זו כו'. ולהבין זה הנה תחלה יש להבין ענין מריבי"ו איך שייך מריבה עם הוי' דמי יעמוד לנגדו ומי יאמר לו מה תעשה כו' הרי אדון ושליט הוא על הכל וכולא קמי' כלא חשיבי כו'. אך הנה ידוע בענין ויבאו בני האלקי' להתייצב על שם הוי' שזהו בר"ה שבחי' כח מדת הדין מתייצב לנגד מדת הרחמי' והיינו בני האלקי' שמבחי' הדין שמתייצבי' לנגד שם הוי' בחי' החסד ורחמי' לתבוע דין וכו' וע"כ גם השטן בא בתוכם שהוא בחי' גבורו' קשות כו', ומה שבני האלקי' מתייצבי' לנגד הוי' הוא כמו מלחמה וז"ש ה' איש מלחמה כו' וכמו במצרים בשעת קי"ס שקטרגו המלאכי' לאמור מה נשתנו אלו מאלו וכו', אך הנה כל בחי' דין וקטרוג דבני האלקי' הוא מבחי' גבורו' דקדוש' עדיין רק שמהם מסתעפי' בחי' גבורו' קשות שנק' שט"ן כו', וע"ז א' יחת"ו מריבי"ו שהן המריבי'