שכח

הכל כו', להיות ידוע שעיקר ומקור הבנין של עולם הוא בבחי' החסד כמ"ש עולם חסד יבנה (אע"פ שמבחי' המל' שבעליון נעש' כו' הרי א' והוכן בחס"ד כס"א כו' כנ"ל), והגם שבכל עולם יש י"ס וכל א' כלול מי' כו' כידוע, הרי אור החסד שבכל מדה הוא העיקר לענין ההמשכה והשפע מלמעלה למטה בכל עילה לעלול כמו חסד שבחכמ' עיקר הוא באור החכמ' לענין אור השפע מחכמ' למדו', וכן חסד שבכת"ר להשפיע לחכמ' ועד"ז ממדה למדה עד גם בחי' גבורה שהוא הצמצום והדין עיקר אורו ושפעו הוא מבחי' החסד שבגבו', וע"כ יורד כל אור ושפע עד למטה מטה בכל עולם ועולם לפי ערכו עד המזלו' וע' שרי' שגם הם מקבלים בבחי' החסד כמ"ש כי חסד ה' מלאה הארץ גם לרעי' כמו לטובי' שהרי זן ומפרנס לכל בחסד כו', וכל זה מצד שאור החסד כלול בכל מדה וספי' ונחלק לרבבו' אלפי' מדרגו' בי"ס דבי"ע עד שזן את כל העולם בחסד כו', אך כל אור החסד גם כמו שהוא במקורו הראשון בחסד שבכת"ר לחכמ' וכה"ג הרי הוא בא במדה ושיעור לפי מא' קו המדה כמו מי מדד בשעלו מים שהוא אור החסד כו', אך בחי' תוס' וריבוי האור דחסד עליון בא עפ"י אופן העלא' מ"ן דמצו' וכמ"ש יהי חסדך עלינו כאשר יחלנו לך (וכן בע' שרי' לפי מעשיהם דוקא כמ"ש לך א"ד החס"ד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו דוקא וכמ"ש השופט כל הארץ כו' רק שמקבלי' חסדם מפנימי' דמצו' דכנ"י דוקא וא"ל כבר הי' כלה קיצם כו' כנ"ל), וזהו שנק' חסד עולם דוקא פי' חסד הבא ונמשך בתוס' אור מן המדה הראשונה רק לפי ערך מעשה העולם בהעלא' מ"ן מלמטה למעלה כו', ואך מ"ש כי ההרים ימושו כו' וחסדי מאתך כו' הוא חסד דלגיו שלמעלה הרבה מחסד עולם שנק' חסד דלבר כו'. והענין הוא כידוע שהוא בחי' רב חסד העליון שבעצמו' אא"ס ממש שנק' חסד"י ממש וכמ"ש חסדי ה' כי לא תמנו שהוא בבחי' א"ס ממש מפני שהוא חסד דא"ס ממש, ע"כ נק' חסד דלגיו ולא חסד דלבר שיורד לפי ערך העולמו' בהעלא' מ"ן en.ע"כ אינו נק' חסד עולם כלל אלא חסד"י העצמי כו' וד"ל.

והנה להבין ביאור הדברי' יש להקדים תחלה בכלל ענין ההשתלשלו' דע"ס כמו שהן כלולי' תחתון בעליון בבחי' עיבור והעלם תחלה ואח"כ יוצאי' לגילוי