שכז

כמו שהוא למעלה כנ"ל, והיינו שאוכל פירותיהן בעוה"ז בשכר גשמי שהוא מעין השכר הרוחני דעוה"ב (כמו שא' עולמך תראה בחייך כו' וכמ"ש ר"ע לר"ט שמא קיבל ר' עולמו בהצליח לו בגשמיו' כרוחניו' וכרבינו הקדוש שהי' לו תורה וגדולה כא' ממש ושרש כולן הי' יוסף הצדיק שהי' איש מצליח בגשמיו' וה' עמ"ו ממ"ש היינו בכל אשר הוא עושה בגשמיו' ה' מצליח בידו כמו שהוא למעלה ממש וד"ל), וזהו שנק' פירותיהן כפרי תבוא' הגדל ונוסף בריבוי והקרן קיים כו' כך שרש המצוה כמו שהיא למעלה ברוחניו' דהוי' דאצי' נק' קר"ן קיימ"ת להיו' מזה ריבוי האור העצמות תמיד ברוחניו' דעוה"ב. אך פירו' הבא למטה הוא מעין ריבוי האור שלמעלה וזהו שאד"ם אוכל פירותיה"ן בעוה"ז (שהוא מקבל השכר בגשמי שלא נחסר כלל ברוחניו' כשאר שכר המצו' בברכה גשמיו' גם עכשיו כשמקבל בהאי עלמא שאין לו שכר לעוה"ב כמו משלם לשונאיו בשכר מצוה שעשו בעוה"ז להאבידו בעוה"ב כו' אבל ה' דברים הללו אוכל פירותיה"ן בהלבש' שכר גשמי ולא נחסר כלל בקרן הרוחני שקיימ' לעוה"ב וד"ל). והטעם שפרט לה' דברי' אלה לבד מכל שאר המצות, הי' הסוד בזה ידוע לחכמי המשנה (ואע"פ שיש מהן שאינן מן התור' כביקור חולים והבאת שלום כו' רק כיבוד ואב ות"ת דאומר בפי' כבד אביך ואמך למען יאריכון ימיך וכן בת"ת והגית בו כו' כי הוא חייך כו', וגמ"ח בגופו כמו בביקור חולי' והלוא' המת שיזכה לחיי נצחי להיו' הקרן קיימ' בכל המצו' שעשה וכן הבאת שלום בין אדם לחבירו שגדול השלום שנק' כלי מחזיק ברכה מרוחניו' לגשמיו' שכל זה מעין דעוה"ב לפי שיש בכל אלה חיבור לרוחניו' עם גשמיו' כו' משא"כ בשאר מצות זולתן שאין אדם אוכל פירותיה"ן בעוה"ז וד"ל).

ומעתה יש להבין ענין המא' דלעיל במ"ש וחסדי מאתך חסד דלגיו וחסד עולם הוא חסד דלבר כו'. דהנה מבואר למעלה שבחי' ריבוי ותוס' האור בעצמו' שנמשך להוסיף אור גם באצי' אינו אלא עפ"י העלא' מ"ן דמצות כו' הנה זהו הנק' חסד עולם חסד שהוא לעולם דאצי' ומשם נמשך גם לבי"ע (בהלבש' גשמי' כנ"ל) שניתוסף האור מכמו שהי' קצוב עפ"י מא' קו המדה מראש לסוף