שכה

עולם לעוה"ב ואלה לחרפו' כו' וכן הגיהנם שקודם לג"ע כו' וד"ל, וזהו ענין ג"ע העליון וג"ע התחתון דבמצות הנעשי' בכונה ורעותא דלבא ממשיך ריבוי האור העליון בג"ע העליון ובמעשה בלתי כונה רק לצאת י"ח לבד מוסיף אור רק בג"ע התחתון, לפי שכל עיקר ענין הג"ע הוא ריבוי תוס' אור מן העצמו' שע"י ה.. וע"י הכונה נמשך תוס' זה בג"ע דבריא' ששם הנשמות נהנין כו' בגילוי פנימי' האור יותר, ומ"ד מצות א"צ כונה כי העיקר הוא המעשה בלא כונה דהיום לעשותם לבד וכמ"ש סוף דבר כו', הענין הוא דסוף מעשה עבמ"ת ..en. ובאמת מאחר שעיקר ענין המצוה הוא רק תוס' הגילוי ביתר מכפי המדה דקו המדה כנ"ל, א"כ כל שבא בגילוי למטה כ"כ כמו במעשה בלי כונה זהו יותר נעלה מהגילוי שהוא בפנימי', כמו בהיכל מלך פנימי' בג"ע העליון וכמשל המלך שמתגלה בחצר בית היכלו יותר הוא בא בגילוי עצמותו מכמו שהוא בגילוי לפני שריו הקרובי' אליו בהיכלו כמ"ש במ"א בענין המשתה בחצר גינת ביתן וע"פ כן בקד"ש חזיתי"ך הלואי כ"ן חזיתי"ך בקד"ש כו' וד"ל.

ומעתה אחר כל הנ"ל יובן כל ענין הנ"ל בקבלת שכר על המצות שבפ"מ דוקא ולא על הרוחניו' שלהם כו' ויתורץ הקושיא על מ"ש דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא ממ"ש אם בחוקותי כו' ולמה פרט ה' דברי' בלבד דאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו'. דהנה מבואר למעלה בענין מצו"ה בחילוף אתב"ש בשם הוי' הוא עכשיו לבד כו' וע"כ גזר אומר דרך כלל בכללות המצות דשכר מצוה דעוה"ב בהאי עלמא ליכא והיינו בחי' אור הרוחניו' דאור הוי' שבמצות הוי' למעלה בתוס' אור שבאצי' שנק' אורחו' הוי' באמת כנ"ל, אבל הברכה של המצות בגשמיות נמשך גם עכשיו לכל העולמות בכלל מריש כל דרגין שבג"ע דבריא' עד סוף מדרגו' הע' שרי' דעשי' בכל משפחו' האדמה ובכל שפע דצ"ח דנוג' דעשי', רק לא"י הי' נמשך בפנימי' יותר כמו אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם דוקא בעתם בא"י דוקא ומשם הי' נמשך בבחי' החיצוניו' לע' שרי' הסובבי' בח"ל כידוע בענין הקרבנו', וגם עכשיו בהיות ישראל בגלות בח"ל עיקר מעמד ומצב השפע האלקי'