שיט

והנמשל מכל זה יובן למשכיל למעלה בבחי' שמחה העליונה דהנה ודאי לפי סדרי ההשתלשלו' דאבי"ע בא במדה קצובה משרש ומקורא דכולא מבחי' מל' דא"ס כנ"ל, וא"כ ודאי יפלא איך יבא האור והשפע דפנימי' ועצמו' אא"ס שבכתר כו' עד הנשמו' בג"ע שהן בע"ג וכנ"ל ואיך יתקיימו במציאותם ככלל כנ"ל, אך ע"י בחי' שמחה העליונה שבפנימי' ועצמו' אא"ס ממש הרי אז ניתוסף ונתגבר ריבוי אור ושפע ביתר מכפי המדה דהשתלשלו' דקו"ח כו' שבא הכל בגילוי מהעלם העצמו' שהי' בבחי' הסתר העצמו' תחלה, ונק' סדכ"ס דלית מחשב' תפיס' בי' (אפי' מחשב' דא"ק כנ"ל) עד שיפול גם בחי' נובלות והוא הנק' נובלות חש"מ כו' שבא מצד עוצם הריבוי והתוס' בעצם המשפיע כנ"ל דהכל א' והא בהא תליא, ע"כ יורד האור בתוס' וריבוי ביתר מכפי מא' קו המדה גם באו"כ דע"ס דאצי' עד שמאצי' ירד עוד למטה מטה בגילוי אחר גילוי עד הנשמו' שבג"ע דבריא' ג"כ שגם המה נהנין שם מזי"ו עד"ן העליון שבעצמו' אא"ס שבכת"ר דמל' דא"ס הנ"ל וד"ל, ומשם יורד האור העליון עוד למטה בגילוי אחר גילוי עד נשמו' שבג"ע התחתון דיצי' ועשי' שזהו כמשל בחי' הנובלו' דחכם גדול בעת שמחתו וטוב לבו דוקא עד שגם נשמו' שבגופים למטה בכל שבת ישבעו ויתענגו על ה' מעונג דעד"ן עילא' זה כו' וכן בכל ק"ש שהוא בבחי' שבת שבו מעין העוה"ב כנ"ל),וכל זה בא מסיבת השמחה והעונג שבעצמות דוקא כנ"ל במשל וד"ל.

אך מאין בא בחי' השמח' עליונה שבעצמות אא"ס מאחר שאין לאבי"ע ערוך לו כלל כנ"ל א"א שיוכלו לעוררו בשמח' ע"י העלא' מ"ן שלהם כו', אין זה רק מבחי' העלא' מ"ן דמעשה המצות בעוה"ז דוקא והיינו שמזה דוקא בא גילוי תוס' אור עד"ן העליון הנ"ל בג"ע דבריא' בדרך נובלו' מעצמו' התענוג הפשוט שבעצמו' המאציל ובעוה"ב יתגלה למטה כמו שהוא, וזהו ההפרש בין ג"ע לעוה"ב כנ"ל וד"ל, ודוקא משמחה של מצוה ושניהם כא' דוקא היינו המצוה בפ"מ ושמחה של מצוה אבל שמחה שאינה של מצוה ומצוה בלא שמחה אינו מעורר למעלה שמח' עליונה הנ"ל שבפנימי' העצמו' ממש וכמ"ש באדה"ר לעבד"ה זו רמ"ח מ"ע ברוחניו' כנ"ל, והעבודה צריך להיו' בשמח' דוקא וכמ"ש עבדו ה' בשמח' וכתי' תחת אשר לא עבדת בשמח' וטוב לבב דוקא כו' כידוע לפי שלא מצד השמח' לבד יגרום תוס' וריבוי אור העצמו' למעלה כ"כ אלא דוקא כשהשמחה היא מן המצוה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.