שטו

העולם שנק' מלך מרומם לבדו כו' מלך הקדוש וכה"ג מזה עצמו נעשה בחי' הצמצום והריחוק שיוכל להיו' הבריא' מאי"ן לי"ש, וזהו אמיתי' קיומם אחר התהוותם כו' וכידוע במ"ש ירא' ה' לחיים שהמלאכי' מפני הירא' אלקי' שעליהם חיים וקיימי' יותר כו' וכמו שא' ומוראך עליה"ם כו', אך אחר הבריא' הרי זה כמלך על עם וראי' מן המלאכי' שעושין כת"ר מל' באמצעו' הביטו"ל הי"ש לאי"ן כמ"ש כת"ר יתנו לך כו' וכמ"ש בזוהר ע"פ גבורי כח עושי דברו כו', ונמצא ב' בחי' מלוכה יש, א' התנשאו' בעצמו קודם הבריא' והב' התנשאו' שמצד העלא' מ"ן דעולמו' כו', ואע"פ שהתנשאו' שבא מצד העלא' מ"ן אין ערוך כלל להתנשאו' שמצד עצמו מ"מ נמשך בזה עונג גדול יותר מעונג שבכל המדו' כנ"ל וכמ"ש במ"א בענין מלכיו"ת דר"ה כו' וד"ל) (ואע"פ שנא' כי אמרתי עולם חס"ד יבנ"ה, היינו בחי' חסד שבמל' דוקא וכמ"ש והוכן בחס"ד כס"א כו' וכן במדה"ד שבמל' כו' וד"ל).

וזהו אנ"י ראשון אנ"י אותיו' אי"ן היינו בחי' כת"ר כו'. ויובן זה בבחי' מל' דאצי' שנעשה כתר דבריא' כמו בכל השתלשלו' דע"ס הרי מבחי' מל' שבעליון נעשה כת"ר לתחתון כו', דהנה החכמ' נק' ראשית וכתי' כולם בחכמ' עשית וזהו מא' דבראשית כידוע, וא"כ הרי בחכמ' ברא הכל ולא במדת המל'. אך היינו בבחי' חכמה שבמל' דוקא (וכמו והוכן בחס"ד כס"א כנ"ל), והיינו מפני שהחכמ' מאי"ן תמצא מאי"ן דכת"ר מל' הנ"ל והוא מא' דבראשית שזהו ראשית הגילוי מעצמות העלם הכת"ר מל' שהוא בחי' התנשאו' בעצמותו כנ"ל, והיינו אנ"י היפוך אותיו' אי"ן שמההעלם דאי"ן בא לגילוי ונק' אנ"י ראשו"ן דאור הכת"ר דמל' מאיר בחכמ' מאי"ן ליש כו' נק' ראשו"ן בנו"ן ל' זכר, כי החכמ' נק' ראשי"ת בחי' נוק' לאחר שנמצא' לי"ש אבל בעוד שמתייחד בכת"ר נק' אנ"י ראשו"ן כו' ואנ"י אחרו"ן היינו לאחר שנברא העולם מאין ליש שמתפשט בחי' מל' עליהם בבחי' מקיף לבד כנ"ל (שזהו בחי' מל' שבמל' כידוע), והרי נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן שזהו אני ראשון דכת"ר בחכמ' (וכנ"ל דמלך מרומם לבדו כו' היינו מלך על עם שאחר הבריא' כי אין הצמצום מסתיר לפניו כלל וכלל וכמא' אתה הוא עד שלא כו'