שיד

ממעשה החסד ודין, כי גדול התענוג שבהתנשאו' וכבוד וגדולה יותר מכל התענוגי' שבמדות ושכל וכל רצון זולתו כידוע, אך זהו בעצמותו לבד מפני שנטוע בעצם נפשו מדת ההתנשאו' כמ"ש רד"ו בדגת כו' שזה טבע אד"ם דוקא כידוע כמו שנטוע בו מדת הטוב והחסד, ואדרבה מדה זו מגיע בעצמיו' יותר מאחר שהתפעלות הנפש בעצם יותר מן ההתנשאו' עד שיפקיר כל אשר לו עבור השג' הכבוד כו' כמלכי אדמ' שנלחמי' עבור זה כו', לפי שההתנשאו' תנשא ותגביה כל פנימי' ועצמו' הנפש כמו כת"ר מל' שמכתירין ומנשאי' אותו הרבה מכפי ערך עצמו אבל גם זה עליו בבחי' מקיף ולא שנכנס ומתקבל בתוכו ומכ"ש שלא יהי' אור שפע זו מן ההתנשאו' על זולתו רק בבחי' התפשטו' חיצוניו' בבחי' מקיף עליו בלבד כנ"ל וד"ל), וע"כ נק' המל' בשם עטרה כידוע כעטרה שמקפת על en.en.הראש בבחי' מקיף לבד וד"ל.

והנמשל מכל זה יובן למעלה במ"ש מלכותך כו' דמבחי' מדת מל' דאצי' דוקא נמשך מקור חיות כל העולמות ולא ממדה אחרת כחו"ג דאצי' לפי שאין ערוך כלל בין בע"ג לבלתי בע"ג, ואם הי' נמשך מאור מדת החסד דאצי' ששרשו בעצמות המאציל כמו משל התפעלו' עצם הנפש במעשה החסד כו' וגם המקבל הי' מקבל מבחי' מהות ועצמו' אור המאציל שבחסד עליון דאצי' הרי לא הי' באפשר שיהי' למציא' בע"ג אלא הי' הכל בבחי' א"ס, ולזאת לא נמשך מקור לבע"ג רק ממדת המל' מפני שהוא בא בבחי' התפשטו' חיצוניו' בלבד כנ"ל, היינו רק בבחי' מקיף לבד כנ"ל. וזהו ה' מלך גיאות לבש שההתנשאו' וגיאות ה' על כל העולמו' הוא רק בבחי' לבוש ומקיף מרחוק שמפני זה יכולי' להיות בבחי' הגבלה מאי"ן ליש וזהו שרש התהוות מציאותם בכל רגע כו' וד"ל (וזהו שנק' המל' עטרה שהוא בחי' כת"ר מל' שנק' מלך מרומם לבדו ומתנשא מימו' עולם וכן מ"ש מלך יחיד חי העולמי' או יחיד חי העולמי' מלך כו' ולא כמלך ב"ו שאין מלך בלא עם נפרד כו' והרי למעלה א' ממ"ך הכ"ל כו' דאין לך דבר חוץ ממנו כו' וא"כ איך יתכן המלוכה דודאי טרם שנברא העולם הי' הוא לבדו ואחר שנברא אינם בבחי' עם נפרד כו', הענין הוא כמ"ש במ"א דע"י בחי' ההתנשאו' דמל' בטרם שנברא