שיב

מצוה בהאי עלמא ליכא כנ"ל, ועוד דמקרא מלא דיבר הכתוב שמתן שכרם של מצות הן בהאי עלמא דוקא וכמ"ש אם בחוקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם בעתם כו' ונתנה הארץ יבולה כו', ובהיפוך תחרב הארץ ויהי' לקללה ולא לברכה וכמ"ש ראה נתתי לפניך כו' הברכה והקללה את הברכה אשר תשמעון כו' והקללה כו', וכן א' והי' א"ש תשמעו אל מצותי כו' ונתתי מטר ארצכם ואספת דגנך כו' ופן יפתה כו' וסרתם כו' וחרה אף ה' ועצר השמי' כו' ואבדתם כו', וא"כ שכר ועונש בפ"מ בהאי עלמא דוקא על המצות כולן ואיך א' דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וא"כ הכונה דאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב א"כ למה פרט ה' דברי' הללו בלבד שאדם אוכל פירותיהן כו' הרי כל המצות כן הוא, ועוד דשכר מצוה ליכא בהאי עלמא משמע שאין שום שכר עכשיו בגשמיו' כו' וזה סותר למקראות en.הרבה כנ"ל וד"ל.

אך הנה יש להבין תחלה שרש ענין הג"ע מהו דכתי' ביה ויברא ה' אלקי' גן בעדן מקדם כו' דמשמע שהג"ן הזה בא בבחי' בריא' מאין ליש ואמנם העד"ן הוא מקד"ם שנא' בו עין לא ראתה אלקי' זולתך יעשה למחכ"ה לו שהוא העה"ב כו'. והנה יש להקדים תחלה ביאור הפסוק אני ראשון ואני אחרון, אנ"י אותיות אי"ן כידוע. והענין הוא כידוע דהחכמ' נק' ראשי"ת בתי"ו ל' נוקבא כי החכמ' מאי"ן תמצא וזהו ראשי"ת חכמה כו', אך ראשון בנו"ן ל' זכר הוא מקור של החכמ' והוא בחי' אי"ן דכת"ר וע"ז א' אנ"י ראשו"ן ואני אחרון דהיינו כמו שאני אחרון בבחי' המל' סופא דכל דרגין להוות הבריא' יש מאין בפ"מ שנק' עשי' גשמי' כך ממש אני ראשון להוות החכמ' מאי"ן בבחי' עשי' גשמי' ממש בשוה בלי שינוי כלל.