תמד
בראתיו כנ"ל מבחי' העלם המקיף שיבא לידי גילוי, דהיינו מבחי' מח' הכללי' הנ"ל יצא ההעלם לידי גילוי למטה מטה כמו לעתיד דכתיב ונגלה כבוד הוי' ממש כמו שהוא במקורו העצמי אז יהי' למטה כמו למעלה ממש, שזהו בחי' העיגולים שאין בו [בחי'] מעלה ומטה כלל כ[נ"ל, ו]זהו שהאופנים מתנשאים לעומת השרפים שהן בבחי' יושר והדרגה גילוי האור בבחי' התיקון וע"כ אומרים מכה"כ וכמו חי אני וימלא כבוד ה' כו' כמ"ש במ"א. אבל האופנים אומרים שיתברך כבוד הוי' העצמי [ש]בבחי' העיגול[י'] המקיפי' שהוא למעלה מבחי' [כבוד ה'] שבחכ' דתיקון כמו ל"ב נ"ח דתו' שבארץ וכה"ג [ו]זהו שאומרים ברוך כבוד הוי' ממקומו [דוקא ממקומו ה]עצמי, וכמ"ש הנה מקום אתי וקאי על בחי' מקום בכללות שהוא בגדר מעלה ומטה מזרח ומערב כו' שהוא בבחי' היושר דקו מראשו לסופו שכ"ז נכלל ב[בחי'] מל' דא"ס עצמו שהוא האותיות בבחי' העיגול הסובב הכל בהשוואה א' מראש לסוף, וכמשל הנ"ל במח' הפרטי' שנכלל במח' הכללי' בסקירה א', וכמו עד"מ המצייר לכל מהות הכלי כמו שהיא בכל פרטי חלקי' מבלי קדימה לחלק ראשה על רגלה וכנ"ל דמסיבת צמצום והסתלקות מח' הכללי' נתהווה מח' הפרטי' כו', וע"כ מבקשים שיבא לידי גילוי בחי' מח' הכללי' שבמקומו העצמי שמכוחו נמשך [בחי'] הקו בבחי' היושר והוא ענין ברוך שהוא בחי' א"ס ממש, משא"כ מה שמכה"כ בבחי' התיקון אינו רק הארה בעלמא מכבוד העליון הזה שבמקומו העצמי', אך ע"י בחי' כבוד דתו' יזכו לראות עין בעין בכבוד הוי' ממש העצמי לעתיד, וזהו שבקש משה הראיני נא את כבודך העצמי' והשיב ופני לא יראו כי תו' נובלות חש"מ מבחי' אחוריים ומשם הוא בחי' התיקון להבדיל בין טמא כו', אך עי"ז יוכל להיות בחי' חיבור עיגולי' ביושר להיות נראה [ה'] פא"פ רק עכשיו הוא פנים כו', וזהו שכתוב יהללו שמו כו' כל התו' שמותיו כו' ולא בשמים [וים] היא שה[ם] בחי' עיגולי' אלא בארץ כו' במחול בחי' עיגולי' כמ"ש אז תשמח בתולה במחול וכן יעשה מחול לצדיקי' כמ"ש במ"א וד"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.