תמב

(אך יש להבין בענין והחיות רו"ש הנ"ל בשרפים שהרי מבואר למעלה בבחי' רו"ש בשרפים הוא מה שעולה אינו יורד כו', והרי נאמר והי' מדי חודש כו' יבא כ"ב להשתחוות כו' שהוא בחי' עליי' המלאכי' דבריא' באצי' והן עצמם חוזרי' ויורדים כמ"ש בזוהר במלאכים שנק' משריין כו', וכמו כל נבואת הנביאי' שראה את המראה דמרכבה עליונה למטה ממש רק שמעולם לא ירדה שכינה למטה מיו"ד והמרכבה עצמה היא שנושאת את הכסא כו', אך זה אפשר לומר דהמרכבה הוא שרשה מבחי' העיגולי' דתוהו והיינו כמו האופנים וחיות הקודש דוקא אבל לא השרפים שנק' עומדי', וא"כ איך ראה ישעי' למרכבה דשרפים למטה כמ"ש וינועו אמות הסיפים כו' ויגע ע"פ כו' אלא צ"ל שגם האופנים הן לאחר בחי' התיקון, וע"כ א' בזוהר דכליל דא בדא כו' רק ששרשם למעלה בבחי' העיגולי' כו' וע"כ לענין עליות וירידות שוים שרפים ואופנים, וגם בענין רו"ש שוים שעל כולן נאמר והחיות רו"ש כו').

[יג] והנה ידוע דשרש בחי' רו"ש הוא [בחי'] מטי ולא מטי רק שבחי' רו"ש הוא מלמטה למעלה ובחי' מטי ולא מטי הוא מלמעלה למטה ובחי' מולמ"ט הוא שרש רו"ש, וידוע דבחי' רו"ש הוא בבחי' ז"א שרשו בבחי' אדם דיושר ובחי' מולמ"ט הוא בבחי' ע"ס דעגולי' מלמעלה למטה כמ"ש בע"ח וע"כ מטי תחלה ואח"כ לא מטי, אבל הרצוא תחלה לשוב כמ"ש במ"א לפי שבחי' מולמ"ט הוא בבחי' ראשית הגילוי מן העצמות מלמעלה למטה כו'.

ובזה יובן הטעם מה שהשרפים אומרים קדוש ואח"כ מכה"כ שהוא בחי' רצוא תחלה כי קדוש לשון מובדל ומופלא מן ההשגה כו' ואח"כ מכה"כ למטה מטה בבחי' שוב והאופנים הם אומרי' ברוך בבחי' המשכה מלמעלה למטה תחלה בבחי' מטי ואח"כ ולא מטי בהשתחוואה וביטול אך השתחוואה שדרך ירידה קודם להשתחוואה ש[ב]דרך [עלי'] והסתלקות כמו והאופנים מתנשאים כו' מטעם [הנ"ל] ששרשם בבחי' עיגולי' דתוהו ושרש השרפים בבחי' יושר דרצוא קודם כו' אך בחי' מולמ"ט שרש [בחי'] רו"ש ע"כ נק' אופני הקדש כנ"ל, וז"ש שהשרפים או' קדוש ולא ברוך והאופנים או' ברוך ולא קדוש כו', כי הנה ידוע שבחי' מל' דא"ס