תקעג

באלמים כמו אלם בגשמיות שאינו יכול להשיב כו', ואין כמוך באלמים היינו ענין הן הן גבורותיו לפי שאין קץ לעליות הללו בעלוי אחר עילוי בעצמותו לפי שאור א"ס למעלה מעלה עד אין קץ כו' וכידוע בענין הכל ירוממוך סלה כו', וע"כ אין כמוך באלמים והן הן גבורותיו שבסוד או"ח אל העצמות וד"ל.

וכל זה הוא בחי' אתעדל"ת שהוא בבחי' או"ח בבחי' רצוא דוקא, וכמ"כ יש בחי' אתעדל"ע בבחי' או"י, וה"ז כמו הניעור מן השינה שמתעורר לקום שזהו היפוך אתערותא דאו"ח הנ"ל שבבחי' העלאה אל העצמות, אלא אדרבה אתערותא זו הוא בבחי' ירידה והמשכה למטה שתאיר הנפש בגוף כו', וכך למעלה הוא בחי' הארת אור עצמו' אור א"ס בבחי' ירידה והמשכה למטה מטה בחכמה ומדות ודבור עד בחי' החיצוני' היותר אחרון שהוא נמשל ללבוש ובית שמשגיח שם ג"כ בתכלית וע"כ ירגיש גם בזבוב ושממית שבקצה הבית לזורקה חוץ כו', וזהו ויקץ כישן ה' לעורר מבחי' השינה שבזמן הגלות להרגיש במה שגוים מרקדים בהיכלו, וכמו במצרים שנאמר וידבר אלהים כו' היפוך השתיקה כו' וד"ל.

והנה הדברים שהן מעוררים אתעדל"ע להיות בבחי' או"י זה היינו ענין מעשה המצות בעובדא ובמלולא דוקא ולא ע"י כונה ורעד"ל בלבד, כי הרהור לא עביד מידי לענין ההתעוררו' הזאת שבבחי' או"י רק המעשה או הדבור דוקא הוא המועיל לזה כמו הקורא בתורה בדבור ממשיך בחי' המשכת אור א"ס בחו"ב דאצי' בבחי' המוחין דאו"א העליונים וכן במצות תפילין ממשיך מוחין למדות חו"ג שהן ד' פרשיות כו', וכך הוא ענין כל המצות מעשיות שהן רק להמשיך אור למעלה והוא להמשיך אור בכלי דוקא, וכידוע דרמ"ח פקודין רמ"ח אברי' כו' וכן המצות התלוי' בדבור כמו מצות ת"ת וכה"ג אבל כמו מצות העיון בתורה וכל ענין הרהור שבמצות גם שהוא בכונה גדולה כמו כונה דלב ומוח במצות ק"ש וכה"ג הנה לא