תמא

מתמעט האור במיעוט אחר מיעוט עד סוף הקו כו', והיינו שיש בו בחי' קדימה א' על זולתו שהעליון נאצל תחלה ואח"כ מתמעט האור ונאצל הב' כו'. וזהו שנק' הדרגה דראש וסוף כנ"ל וא"כ אין בו לעולם שיהי' העליון תחתון אלא העליון תמיד עומד למעלה והתחתון תמיד עומד למטה (ואעפ"י שיש בחי' עליות העולמות כמו מבריא' עולה באצי' כו', וכן הירידה מאצי' לבריאה ומבריאה ליצי' כו' לא שאור הבריאה נעשה בבחי' אצי' ממש רק שעלה לשם בלבד וכן אור האצי' לא ירד להיות בבחי' אור דבריאה ממש רק שירד ונגלה בבריאה לבד, [ו]עד"ז כל ענין עליות וירידות הנז' בס' המקובלי', משא"כ בבחי' עגולי' שהעליון נעשה תחתון ממש כנ"ל ועוד דעליות וירידות הללו היינו כמו מלאכי אלקי' עולי' ויורדי' שזה שעולה עולה ואינו יורד וזה שיורד אינו עולה שהוא כמו בחי' רו"ש דגשמי' שבלב כך אור האצי' יורד ונגלה למטה ואור הבריאה עולה, ולא שזה האור שעלה הוא שיורד וחוזר ועולה כו'. אך בעליות העולמות בשבת הרי האור דבריאה שעלה הוא שיורד בחול ואותו האור דאצי' שירד בחול עולה בשבת וכך חוזר חלילה, ואפשר זהו בבחי' היושר ג"כ דעליון נעשה תחתון ממש וחוזר ועולה וכן מתחתון לעליון מצד בחי' ההתכללות דעליון בתחתון ותחתון בעליון כמו המדות עולי' בשכל והשכל יורד במדות והמח' עולה ונכללת במדות כו' והמדות יורדי' ומתלבשים במחשבה וכן מח' בדיבור ודיבור במח' ושכל ברצון ורצון בשכל כידוע, ואדרבה מצד בחי' ההתכללות דבחי' התיקון דיושר יותר מתלבש ויורד העליון בתחתון ותחתון מתעלה בעליון בבחי' העגולי' שאין עיגול מגיע לעיגול הגבוה המסבבו לעולם רק בעיגול אחד הוא שנעשה העליון לתחתון בסיבוב [ו]כנ"ל, והוא מפני שע"ס דעגולים כלולי' כא' מבלי קדימה לא' על זולתו כלל רק כמו בחי' מח' הכללי' הנ"ל ע"כ אין בו ראש וסוף וגם הרי בשעה שהתחתון עולה אז ממש העליון יורד כנראה לעין בעיגול המתגלגל שחלק העולה אינו חלק היורד רק שהוא עצמו בעלות[ו הוא ש]חוזר ויורד כנ"ל, משא"כ [ב]בחי' היושר [ש]כאשר המדה עולה בשכל אז אין השכל יורד במדה וכן להיפוך, שכאשר השכל יורד למדה אין המדה עולה בשכל לפי שע"ס דיושר נתהוו זמ"ז בבחי' קדימה לא' על זולתו כו'), אבל שרש האופנים הרי הוא מבחי' העגולי' הסובבי' בהשוואה א' מבלי שיש קדימה וסדר [ב]הדרגה דעליון ותחתון, ע"כ בחי' המקיפי' דעיגול שבקו הוא המחי' לכללות ההשתלשלות ראש וסוף כא' כנ"ל, כי זה האור אינו בא בבחי' גילוי אחר גילוי רק בבחי' העלם על הכל בשוה כו', ולפי"ז מובן דאעפ"י שהאופנים הן בבחי' עשי' בלבד כו' דאופן מקנן בעשי' מ"מ שרשם למעלה יותר גבוה מן השרפים דבריאה כמו שבחי' העגולי' דקו יותר נעלה מבחי' היושר דקו אעפ"י שהיושר בבחי' רוח והעיגולי' בבחי' נפש בלבד מטעם כל הנ"ל וד"ל.