ש

מזה דלאחר שיהי' בירור ותיקון לחסרון דב"ן שהוא מה שיורד ומתגשם בגסות ופירוד גמור כנ"ל אז יהי' גבוה מבחי' מ"ה מצד זה, וזהו ענין א"ח עט"ב דשם ב"ן לאחר הבירור עולה בבחי' ס"ג שלמעלה משם מ"ה כידוע. וביאור הדברי' היינו ענין התשובה על החטא דוקא שהרע עצמו שנתגשם ביותר ויצא לכלל פירוד אחר פירוד שהוא כירידת צמצום דב"ן להיכלו' דק"נ כנ"ל ע"י התשובה מעומק הלב ברצוא ותשוקה כמו בכי' דראב"ד עד שיצא' נשמתו בבכי' וכה"ג, הרי עי"ז הוברר בחי' הגסו' והפירוד שנסתעף מבחי' ב"ן ועולה למעלה בשרשו ממש שהוא בא בבחי' גילוי אור מן מהו' ועצמו' יותר מבחי' התפעלו' הביטול דאי"ן ומ"ה האלקי שבצדיקי' שאינו בא ונמשך בשרשו במצחא כו' רק דרך מעבר לבד כנ"ל. וזהו הטעם דבע"ת גדולי' מצ"ג וכמ"ש בזוהר דבע"ת משכי לי' לקודב"ה בחילא יתיר כנ"ל שזהו ענין בירור דב"ן שעולה למעלה משם מ"ה מטעם זה ביתרון מעלת בחי' ב"ן על מ"ה בשרשו הראשון בהבל הפה כו' כנ"ל וד"ל.

אך הנה מבואר למעלה ג"כ שיש יתרון מעלה לבחי' מ"ה בשרשו הראשון במצח ופני' שמתגלה שם מבחי' הפנימי' והעצמו' ממש, ע"כ מובן שאם הי' נמשך שם מ"ה לא בדרך מעבר בלבד אלא בירידת עצם המהות בלי לבוש והסתר דכלי הפנים והמצח כו' הי' אז גילוי אור שם מ"ה זה בנבראי' בתכלית הביטול דאי"ן האלקי העצמי על בוריו ליכנס בתוך תוכם בתמידות ולא הי' נפסק ונסתר מהם אפי' רגע, וזהו מצד הארת העצמות ממש שלמעלה מבחי' ב"ן בשרשו בהבל הפה כו' שאינו בא מבחי' הפנימי' והעצמיו' כ"כ כנ"ל (וזהו יחיינו מיומי' בהארת שם מ"ה בהארת פנים לבד, ביום הג' יקימנו ונחיה לפני"ו ממש בביטול עצמי דמ"ה בתמידות בלי יצטרך להארת פנים דחכמ' כלל שהוא ביתרון מעלה מדורו של משה שא' פב"פ דיבר ה' כו', ואע"פ שא' ואתם הדבקי' בה' חיים כולכם כו' היינו כמו יחיינו מיומי' דבחי' מ"ה העליון שאינו תמידי, וכמו בחי' ראי' דג' רגלי' דכתי' יראה כל זכורך את פני ה' שאינו אלא בשעה זו כו' ומיד שבים לבחי' יש ודבר, וכן תלמיד שמקבל פני רבו אין בו הביטול שמחמת הארת פני רבו רק דרך מעבר לפי שעה זו ולא שנכנס תוך תוכו להיו' תמיד כן, וכך הוא ענין י"ג מדה"ר ביו"כ שנמשכי' מאור פני מלך חיים כו' וכה"ג, אבל ונחיה לפניו הוא תמידי' כי