תמ

שרץ הוא שחוזר ושוב כו', וכך הוא בבחי' גלגול וסיבוב באופנים דכתיב בהן כי רוח החי' באופנים כו' והחיות רו"ש שבחי' רצוא [הוא] בחי' הסתלקות למעלה ושוב בחי' ירידה למטה והוא מה שבסיבוב אחד יורד העליון למטה שהוא בחי' שוב והתחתון עולה למעלה בבחי' רצוא ומיד חוזר העולה להיות יורד והיורד חוזר להיות עולה, נמצא דמי שהי' בבחי' רצוא בעלי' הוא שיורד אח"כ בבחי' שוב ולהיפוך מיד שזה [ש]עכשיו יורד חוזר להיות עולה והעולה יורד עד שחוזר חלילה כך כמה פעמים, הרי כל חלק ממנו הי' בבחי' עלי' וירידה רו"ש כמה פעמים ולא שחלק זה אינו אלא עולה וזה אינו אלא יורד והיינו בחי' ביטול במציאות שאין שם ראש וסוף כנ"ל, [משא"כ] בחי' רו"ש דשרפים אינו כמו להב שיוצא שהוא עצמו חוזר ויורד כו' אלא העולה שוב אינו יורד והיורד שוב אינו עולה, רק כמו עד"מ ב' בנ"א זה עולה וזה יורד ופגעו זע"ז שזה עולה עוד וזה יורד עוד ומתרחקי' ביותר כו', וה"ז כמו כח חיות הנשימה שברוח החיים שבלב שהיא ג"כ בבחי' רו"ש כידוע, אך הוא לעולם בבחי' מעלה ומטה שאין העליון יורד ולא התחתון עולה כמו ברו"ש דהאופנים בגלגל כו', שהרי הנשימה באה [ללב ע"י הדפק שבלב שדופק ב' דפיקות הא' בבחי' העלאה שהוא עליות החיות למעלה, והב' הוא בבחי' ההמשכה וירידת האור והחיות] בלב, אמנם אין זה החיות שיצא ועלה הוא שחוזר ונכנס בדפיקה הב' אלא רוח חיות חדש הוא שנכנס להיות או"י שבא בבחי' ירידה תמיד רק שאינו יורד רק לאחר שקדם לו ההעלאה מחיות שבא קודם לו כי רוח אייתי רוח כו', ולפי שרוח האדם הוא העולה תמיד והעלאה זאת גורמת תמיד המשכות אור וחיות חדש ואח"כ חוזר ועולה מבחי' רוח החיים [ב]דפק האדם וממשיך עוד רוח חדש, ועד"ז הלב דופק תמיד בבחי' רו"ש אבל לא שאותו האור שיוצא ועולה הוא אותו האור והחיות שיורד [ולא אותו האור שיוצא ויורד הוא שעולה] אלא שזה שעולה אינו יורד וזה שיורד אינו עולה כו' וד"ל. וכך הוא בבחי' רו"ש דשרפים שהחיות היוצא מהם [בבחי'] העלא' ותשוקה אינו חוזר ויורד כלל ואותו האור שהוא בבחי' שוב בנפילת התשוקה למעלה אלא לחזור למטה אינו חוזר ועולה, אך מ"מ אחר הרצוא שוב ואחר השוב רצוא וזהו בתמידות והוא כמו נשימת רוח החיים שבלב ממש, משא"כ באופנים שאותו חלק העליון ממנו שעולה הוא עצמו שיורד וכן חוזר חלילה כנ"ל, וכ"ז ההפרש [הוא] בין בחי' יושר לבחי' עגולי' שבבחי' אדם דיושר החיות רו"ש אבל אין העליון למטה ואין התחתון למעלה משא"כ רו"ש דעגולי' כמו באופנים העליון תחתון כו' כנ"ל וד"ל.

[יב] והנה עיקר סיבת ההפרש בכל הנ"ל באופני' ושרפים הוא להיות ששרש השרפים הוא מבחי' הקו הנמשך ביושר בבחי' ראשית הגילוי מן העצמות הבא בבחי' המשכות בגילוי ומבואר למעלה שיש בו בחי' מעלה ומטה דהיינו שבתחילתו מאיר אוא"ס בו בגילוי יותר ולמטה מטה בגילוי אחר גילוי