254 נוסח ב'

המאירים מן החכ' יכולים להתהפך ולהשתנות למהות אחר אבל ע"י הרגשת החיות באלקי' חיים נעשה קיום ותוקף המדה, וזהו שארז"ל המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה בחי' עינים דחכ' למטה הוא להשפיל עצמותו, ולבו למעלה רק הוא לבדו למעלה הרגשת העילוי למעלה ולמעלה וד"ל.

וזהו יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב פי' שעה הוא מל' וישע כו' פי' שנעתק מגשמי' ורוחני' רק לו לבדו. וגם שעה ל' שעשועים העצמי' היינו התקשרות במקור חיי החיים בחי' ועמך לא חפצתי כנ"ל בתשובה, פי' שבחי' שעה הנ"ל א"א להשיג מדריג' נעלה כזו כ"א ע"י עומק מרירות התשובה. ומע"ט פי' מצד עומק המרירות מהתשובה המעשים מהתומ"צ הם טובים פי' מאירים מבחי' עצמיות אין האמיתי לכן אמרו שבבחי' ג"ע הבא מתומ"צ הבא מצד התשובה יותר טוב מכל חיי העוה"ב פי' מבחי' ג"ע שיש בו מדרי' רבות, כי מצד שהגילוי הוא רק מזיו השכינה לכן יש בה מדרי' רבות. כמו עד"מ זיו השמש יש בו מדריגות כמו ביום צח מאיר הזיו בתוקף גדול ובבית דרך החלון ודרך פרסא מפסיק אינו מאיר כ"כ בתוקף כמו בחלל העולם וכשיתלבש הזיו עוד בחלון שני יהי' הזיו בחלישות יותר וכן יכול להיות חילוקי מדרי' עד א"ס. אבל אם הי' באפשרי שיתגלה עצם כדור השמש בהבית דרך החלון לא הי' בזה שום חילוקי מדרי' במהות האור והי' שוה בהחלון דרך הפרסא המפסיק כמו בחלל העולם, וכן ריבוי רבבות חלונות ופרסות לא יעשו שום שינוי בהארת עצם השמש כי העצם א"א שישתנה. וכן יובן למע' הג"ע מבחי' הא' שהוא רק זיו השכינה נק' חיי העוה"ב כי בהזיו יכול להיות ריבוי התחלקות מצד התחלקות העבודה שאין אחד דומה