תלט

שבו יורד למטה והתחתון שבו עולה למעלה ובגלגול הב' חוזר להיות התחתון עליון והעליון תחתון וכן חוזר חלילה כמה פעמים בענין הסיבוב והגילגול, דהיינו שכמה פעמים מעליון נעשה תחתון ומתחתון עליון [עד שלא נודע באמת לקרות לזה עליון ולזה תחתון גם בעיגול הגלגל כשהוא עומד בלי גלגול כלל מאחר שעומד להתגלגל ולהיות מעליון תחתון ומתחתון עליון] בלי שיעור וגם מצד עצם בחי' עיגול דגלגל א"א לומר בו בחי' מעלה ומטה כמו בקו דיושר כידוע והכל מטעם אחד כו', והנמשל מזה יובן ג"כ בבחי' האופנים שהן בבחי' העגולי' שאין בהם בחי' מעלה ומטה עליון ותחתון [ע"ד] הנ"ל בגלגל הגשמי כו' והוא כידוע שבחי' נה"י שהוא רק בחי' ההודאה הנ"ל נק' תחתון ובחי' ההשגה דחב"ד נק' עליון. והנה בשרפים שנא' בהם עמידה הרי חב"ד למעלה מנה"י לעולם כו', אבל האופנים שמתגלגלי' הרי לפעמי' עולה בחי' נה"י למעלה וחב"ד למטה דהיינו שבחי' ההודאה בהם בגילוי להודות להוי' על הפלאו' אור האלקי וכו', אבל בחי' [ה]השגה אלקי' שמחמתה באה ההודאה היא בהעלם והפלאה מהם וה"ז כמו שבחי' חב"ד שלהם היא בירידת המדריגה למטה, ובחי' נה"י שבהם שהוא בגילוי גמור בהם הרי הוא למעלה ליכלל באלקות בבחי' גילוי כו' ומיד חוזר העליון להיות תחתון והוא בחי' ביטול העצמי' שיש בהעלם בבחי' חב"ד זה שבהעלם באופנים שהוא גבוה יותר מבחי' ביטול דחב"ד דשרפים כנ"ל הטעם ובחי' ההודאה שלהם למטה במדריגה כו' ומיד חוזר העליון להיות תחתון מפני שבחי' נה"י דהודאה [בגילוי] וביטול העצמי [הוא] בהעלם כו', ופי' בגילוי דהגילגול דמעליון נעשה תחתון ומתחתון עליון הכל הוא בחי' ביטול שלמעלה מן הדעת שאין שם בחי' ראש וסוף ולא נודע מי [ה]עליון כו' ונק' ביטול במציאות כו', משא"כ ביטול שמצד ה[דעת] יש בו ראש וסוף עליון ותחתון תמיד בסדר א' ולא יעלה התחתון להיות עליון ולא ירד העליון כו', מאחר שבחי' הביטול מסתעף מן ההשגה הרי בחי' ההשגה בגילוי יותר עליון ובחי' נה"י מסתעף ממנו ועומד למטה ולא יתגל[גל] כלל, כמו אדם שעומד על רגליו שאעפ"י שכופף ראשו בהודאה אין ראשו למטה ורגליו למעלה אלא רגליו למטה כי הראש למעלה מהרגל וז"ש שרפים עומדים, משא"כ בחי' הודאה דאופנים שהוא בחי' העגולי' שהראש נעשה סוף ומן הסוף ראש עד מבלי ימצא בחי' ראש וסוף כלל כנ"ל וד"ל.

[יא] וזהו [ו]החיות רו"ש כמראה הבזק כו' הוא כמו הלהב שיוצא מן החרסי' כו', ויש בזה ב' אופנים הא' כמו הלהב שיוצא מן החרסי' שאותו שלהבת עצמו שיצא הוא שחוזר ונכנס וחוזר ויוצא וכך הוא תמיד, וזהו הנק' רו"ש שאותו