תקסט
הסתלקות והתפשטות ע"כ עושה בלב ג"כ בחי' התפעלות הנפש בתענוג שהוא בבחי' הסתלקות והתפשטות יחד והוא הנק' קול ערב שתערב לנפש ביותר עד שיהי' בה בחי' הסתלקות ומיד יחזור רוחו ונפשו וחוזר ומסתלק כו']. וזהו סיבת הנענוע דרו"ש שמתנענע תנועה א' למעלה ותנועה א' למטה בכל תענוג שהוא בבחי' רו"ש כנ"ל. וזהו עיקר ענין השעשועי', שהרי אנו רואי' בחוש בכל שעשועי' כמו שעשועי האב בבנו ואשתו וכה"ג לפרקים רחוקים כו' כמו כאשר לא ראהו זמן רב או כשראהו בשעת הצלת נפשו מן המיתה או שיצא מבית האסורים וכה"ג שאז יש בשעשועי' הללו בחי' הסתלקות הנפש ממש ובחי' השבת הנפש ממש ונעשי' שניהם ברגע א' ממש, וע"כ אנו רואי' שעושה תנועה בשעה שמשתעשע שנק' נענוע שמתנועע למעלה ולמטה בבחי' רו"ש יחד שמורה על בחי' הסתלקות הנפש והשבת הנפש יחד דוקא כמובן מכל הנ"ל וד"ל.
והנה יש ב' מיני שעשועי', הא' בחי' שעשועי' העצמי' והב' שעשועין שהן בדבר זולתו שחוץ ממנו אע"פ שעצמותו משתעשע בו כמו שעשועי האב בבנו או באשתו האהובה ביותר שגם שעצמותו ממש משתעשע בבנו אין זה נק' שעשועים העצמיים אלא שמלובש השעשועי' בדבר נפרד זולתו שהוא הבן וכה"ג, וכן המשתעשע באיזה דבר חכמה שזהו בחי' המשכ' ויריד' כח התענוג שבנפש בשכל זה בלבד, וכמ"כ גם מתענוג או רצון הבא בגילוי גם שמשתעשע בעצמו בתענוג או רצון זה כמו בתענוג ושעשועי' שבבנו ואוהבו אין זה בחי' שעשועי' העצמיי' כי הרי תענוג זה הוא רק כח פרטי שנמשך מן הנפש ואין לו ערך לגבי עצמו' הנפש שבה כח התענוג ההיולי טרם שנמשך כל בחי' תענוג בגלוי דבר מה כו' כידוע, אבל שעשועי' העצמיי' היינו מה שמשתעשע האדם בבחי' עצמו' נפשו ממש לא ברצון ותענוג הנמשך מנפשו אלא בעצמותו ממש שהוא בחי' יחידה כמו באהבת עצמו שאוהב חיי נפשו, שהתענוג שבאהבה זו הוא בחי' תענוג עצמי שהוא בחי' כח התענוג הפשוט ההיולי שבנפשו והוא שמשתעשע בעצמו' הנפש ג"כ בבחי' רו"ש בבחי' הסתלקות והתפשטות יחד ע"ד הנ"ל ממש בתענוג הבא מדבר זולתו כמו משעשועי' דבן לאב [או בעריו' הנפש שמן הכל"ז או הרחיצה וכה"ג, דגם שבא התענוג בדבר זולתו הרי אח"כ משתעשע בעצמו' נפשו הנק' עריבות הנפש שתערב לנפשו העצמי' בבחי' רו"ש בעצמותה וכן התענוג במאכל ומשגל וכה"ג וכידוע].
והנמשל מכ"ז יובן למעלה בענין בחי' שעשועי' העצמיי' שבעצמו' המאציל שהוא בבחי' רו"ש ג"כ בבחי' או"י ואו"ח כנ"ל, דהנה אע"פ שאי' בס"י אין לך למעלה מן העונג כו', היינו לפי שהעונג הוא ראשית ההמשכה מבחי'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.