רנד

מאיר בחי' אין האמיתי היינו שמהות חיות נפשו האלקית הוא מהעדר החיות וזהו מהות עצם הנה"א בחי' הביטול כנר בפני האבוקה לכן גם אחר הפרדו מגופו יקבל ג"כ בחי' ג"ע שעשה בעצמו היינו בחי' גילוי אין האמיתי בחי' אין להם מנוחה. ובחי' ג"ע זה הוא לעומת עונש גיהנם הב' הנק' כף הקלע שהוא בחי' איבוד הנפש לגמרי בחי' אין עד שהוא כמו בריאה חדשה כנ"ל וד"ל. ואחר כ"ז יובן איך שג"ע מבחי' הא' אין ערך ודמיון לג"ע שבבחי' הב' כי ג"ע שבבחי' הא' הוא רק זיו השכינה ובחי' יש מצד שהעבודה הוא ג"כ בבחי' זיו הנפש ובבחי' הרגש ההתפעלות בחי' יש כנ"ל, אבל התומ"צ שבא מצד המיאוס בחייו עבודה כזו נוגע לבחי' עצם הנפש וגם בלי הרגש התפעלות רק בבחי' אין (בל"א נישט באיי זיך בתכלית) מצד עוצם עומק המרירות מריחוקו מהוי' לכן הג"ע הוא ג"כ באופן זה גילוי עצמות אלקות בחי' אין האמיתי וד"ל.